Page 141 - 30322
P. 141

‫‪1998‬‬
                  ‫האיש הנעלם‬

                                        ‫אל מסלולים נטולי סיכונים‬
                                              ‫נשלחים רק החלשים‪.‬‬

                                              ‫— הרמן הסה‬

                                                        ‫‪.0‬‬

‫רגעי התעוררות מסוימים קשים מאחרים‪ .‬הם מתרחשים בעדינות‪.‬‬
‫ריחות של סתוונית‪ ,‬אברש‪ ,‬ורדים‪ .‬אני חוזר להכרה‪ ,‬שכוב על מדשאה‬

                                                  ‫שזה עתה כוסחה‪.‬‬
‫אני משפשף את עיניי‪ ,‬נעמד ומעסה את הכתפיים‪ .‬אור יום‪ ,‬מעט‬
‫קר‪ .‬הכסף שלי עדיין שם‪ ,‬בכיס המעיל‪ ,‬אבל המכנסיים לא מכופתרים‪,‬‬
‫מופשלים עד הקרסוליים‪ .‬אני מתלבש במהירות‪ .‬השמש לא ממש‬
‫גבוהה בשמיים‪ .‬הסתיו צבע באדום־אש את העצים‪ .‬אני בגינתו של‬
‫בית יפהפה‪ .‬אני מרים מהמדרגות עיתון בשרוול ניילון‪ ,‬שמחלק‬
‫העיתונים השאיר כנראה לפני כמה דקות‪ .‬אני מביט בכתובת — ליד‬

  ‫פארק גרמרסי‪ ,‬ובתאריך — ‪ 31‬באוקטובר ‪ .1998‬יום כל הקדושים‪.‬‬
‫התפאורה המרגיעה והאידילית לא נשארת לאורך זמן‪ .‬השלווה‬
‫מופרת באחת בנביחות זועמות של שני כלבי מסטיף קצרי שיער‪.‬‬
‫כלבי השמירה רודפים אחריי‪ .‬אני רץ ומטפס על השער וצונח בכבדות‬

                    ‫מעבר לו‪ .‬ניצלתי מהכלבים אבל נחתכתי בשוק‪.‬‬
   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146