Page 173 - 30322
P. 173
הרגע הנוכחי |173
אני פותח את הדלת של חדר .810
ליסה שכובה על המיטה .מיילדת אחת וסאליבן משגיחים עליה.
היא מעוגלת ,יפהפייה ,זוהרת .היא השתנתה לחלוטין .כשהיא
רואה אותי היא פולטת זעקה ומתחילה לבכות.
"קיוויתי כל כך שתבוא!" היא אומרת ,ואנחנו מתנשקים.
ואז אני נופל לזרועותיו של סאליבן.
"לעזאזל ,ידעתי!" הוא שואג ומחבק אותי בכוח.
גם בעיניו נקוות דמעות .מעולם לא ראיתי אותו מאושר כל כך.
"מאיפה הגעת?"
"מפריז .אספר לך".
אני מביט בבטן העצומה של ליסה .אני לא מאמין שכל זה אמיתי.
אני לא מאמין שעכשיו תורנו להפוך להורים.
"אני רופא ",אני אומר למיילדת" .מה המצב?"
"הצירים התחילו בעשר בבוקר .המים ירדו לאשתך לפני שעה .יש
לה פתיחה של שש".
"המרדים כבר נתן אפידורל?"
"כן ,אבל קיבלתי מנת יתר ,וזה האט את הצירים ",אומרת לי
ליסה" .אני לא יכולה להזיז את הרגליים".
"אל דאגה ,חמודה .נחכה עד שההשפעה תתפוגג ,ואז ניתן לך עוד
זריקה קטנה".
ואז בטי המיילדת משאירה אותנו לבד כמה רגעים .ליסה מנצלת
את ההזדמנות ומראה לי תמונות אולטרסאונד שונות.
"זה בן!" היא מכריזה בגאווה" .וכל הכבוד שבאת היום ,כי חיכיתי
לך כדי שנבחר לו שם!"
אנחנו מקדישים שעה שלמה לדיון בהעדפות שלנו .סאליבן תורם
את דעתו ,ולבסוף אנחנו מחליטים על בנג'מין.
"אגב ,בפעם הבאה שאתה טורח לבוא לבקר אותי ,אל תטעה
בכתובת ",מזהירה אותי ליסה.
"אני לא מבין"...
"לא חשבת שאני מתכוונת לגדל את הבן שלך בדירה קטנטנה
כזאת ,נכון? אז עברתי דירה!"
