Page 207 - 30322
P. 207
הרגע הנוכחי |207
מה שיקרה .פרנק זכר שפגש אותך בנמל התעופה קנדי .הוא זכר
שביקשת ממנו לחסום את דלת המרתף .אתה רואה ,לא כל ההשלכות
של המעשים שלך נעלמות".
אבל נדרש יותר מהטיעון הזה כדי לערער את אמונתו של סאליבן.
"כל מה שבנית יקרוס .אתה תהפוך לזר בעיני אשתך ,הילדים שלך
ייעלמו ו"...
הוא עצר והשתעל כאילו טבע במים .משחלף ההתקף ,הוא השמיע
אזהרה אחרונה.
"אין כאב מייסר יותר .וכשהכאב יתחזק מדי ,כשתחשוב שזה לא
הוגן מדי ,תהיה מוכן לעשות הכול כדי שזה ייפסק".
הוא השתנק בניסיון להסדיר את הנשימה" .כבר הייתי שם ,ילד,
ואני מבטיח לך שהעונש הזה קשה מנשוא — לסבול כך עד שתמות
או שתיטרף עליך דעתך .תבטיח לי שלא תתנהג כמוני ,ארתור! שלא
תיתן לצער לסחוף אותך ,שתתגבר על הפיתוי שבאפלה!"
הוא לפת את ידי בקוצר נשימה" .אסור לך להישאר לבד ,ארתור.
בחיים ,אם אתה לבד"...
הוא עצר ואזר את שארית כוחו כדי לסיים..." ,אתה מת".
אלה היו מילותיו האחרונות.
נשארתי לצד מיטתו ככל האפשר ,עד שגופי החל לרעוד .לפני
שיצאתי ,ראיתי תמונה שהחזיק על השידה .תמונה שצילמתי בעזרת
הטיימר במצלמה ,ביום יפהפה בקיץ .2009
חמישתנו מצטופפים יחד :ליסה קורנת ,בן בפיג'מת טיגר ,סופיה
חושפת שתי שיניים יחידות ,וסאליבן — כראש השבט — אוחז בכתפי
בגאווה .רגע מושלם שקפא לנצח .אנחנו משפחה .אנחנו שבט קוסטלו.
עם תחילת הרעידות שלי הכנסתי את התמונה לכיס המעיל.
לפני שהתפוגגתי בזמן ,הפניתי מילות פרידה אחרונות לסבא שלי.
היחיד שתמיד תמך בי.
היחיד שמעולם לא איכזב אותי.
היחיד שמעולם לא בגד בי.
