Page 145 - PIN-V2
P. 145
ההלכה שבתורה | תורת גילה 127
ת שפרורקםי
פרשת ויקהל
דינים השייכים במראה וזכוכית
ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראות הצובאות (לח.ח)
פירש רש"י – "במראות הצובאות" -בנות ישראל היו בידן מראות ,שרואות בהן כשהן מתקשטות ,ואף אותן לא עכבו
מלהביא לנדבת המשכן ,והיה מואס משה בהן ,מפני שעשוים ליצר הרע ,אמר לו הקב"ה קבל ,כי אלו חביבין עלי מן הכל.
ובליקוטי תורה לרבינו האריז"ל (פרשת ויקהל) ,ז"ל" :ויעש את הכיור נחושת במראות הצובאות" -הנה בשעת הקרבת הקרבן
היה הכהן מכיר בפניו מקום שפגם במחשבתו והיה מנקה אותו מחטאו .ובאשה שאסור להסתכל בפניה היה מביא אותה
לפני הכיור שעשו במראות הצובאות ורואה שם צורתה ומכיר במחשבתה והיה מנקה חלאתה .עכ"ל[ .ובשו"ת מנחת
אלעזר (ח"ג סי' כ"ה) הסביר ההיתר לכך משום שלא יתכן לומר שבמקום הקודש ששם השראת השכינה ישלוט יצר הרע].
בפרשתנו מבואר עניין המראות שהביאו בנות ישראל לנדבת המשכן ,והיו הן חביבין על
הקב"ה יותר מן הכל ,מחמת הכוונה במצוה שנעשה בהן.
ונבאר דינים שונים הקשורים "במראה" העשויה להסתכלות בבבואת המסתכל בה:
יום ראשון
-הסתכלות במראה מצד לא ילבש
פסק השו"ע (יו"ד סי' קנו סעי' ב' וסי' קפב סעי' ו') -אסור לאיש להסתכל במראה משום לא
ילבש ,אלא אם כן מסתכל לצורך רפואה כגון שחושש בעיניו או שמספר עצמו .ולדעת
הרמ"א במקום שדרך האנשים לראות במראה -מותר בכל גווני.
ובזמן הזה גם האנשים דרכם להסתכל בראי לתקן עצמם ומלבושם ,ואין בזה איסור משום
"לא ילבש" .ויש להתיר בזה גם לתלמידי חכמים כדי לתקן לבושם( .יחוה דעת חלק ו' סימן מט
עמוד רסב .ואולם ע"פ הקבלה -ביערות דבש [דרוש ב דף יט ע"ב] כתב :שצריך שימור על ההסתכלות במראות כי כבר
נודע מה שאמרו בזוהר הקדוש והמקובלים כי בכל דיוקן ודיוקן יש בהם רוח השורה ,ולכן המסתכל במראה הרוח
מתלבש בדיוקנא ומזיק לו במותו וגורם רעה לעצמו ,וכן יש להיזהר שלא להצטלם[ .וע"ע בשו"ת ישכיל עבדי ח"ב קו"א יו"ד
סי' יא אות יא] ,ומסופר על הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל שהיה נזהר שלא להסתכל במראה ,עד שיום אחד הגיע לישיבה
עם שתי עניבות ,ומאז היה מקפיד להסתכל במראה קודם יציאתו מביתו)
-להסתכל במראה לתפילין
מותר להסתכל במראה בכדי לראות שהתפילין מונחים במקומם וכן נהגו כמה מגדולי
ישראל( .כ"כ בילקוט יוסף שארית יוסף סי' כז סעי' ד' .וכ"כ בהלכה ברורה ח"ב אוצרות יוסף סי' י' ע"פ הפוסקים
שהמנהג פשט להסתכל במראה ואין לחוש משום לא ילבש .וכן הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל באשרי האיש [יו"ד ח"א עמ'
קמו] .ובשו"ת משנה הלכות (ח"ה סי' ח') כתב שכן היה הגרי"ז מבריסק זצ"ל בודק במראה קטנה ,וכן הגרש"ז אויערבאך
זצ"ל בהליכות שלמה תפילה [עמ' נח])
על אף שבשו"ת דברי חיים (ח"ב סי' ו') כתב שאין להסתכל במראה כדי לראות שהתפילין
של ראש מונחים במקומם על הראש והוא מנהג בורות ודי בזה שיבדוק לפי משמוש ידו
שהתפילין מונחים בין עיניו( .וטעמו :כיון שאינו לעיכובא שיהיו התפילין באמצע מכוונים ממש בין עיניו דידוע
שיש מקום בראש להניח ב' תפילין ואפילו ברוחב ,ולכן אין צריכים להזדקק לא למראה ולא לחבירו שיכוונו לאמצעו
ממש .ובספר אות חיים להאדמו"ר ממונקאטש (סי' כז ס"ק יב) -כתב שטעמו של הדברי חיים משום איסור לא ילבש)
