Page 145 - PIN-V2
P. 145

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪127‬‬

                                                             ‫ת שפרורקםי‬

            ‫פרשת ויקהל‬

              ‫דינים השייכים במראה וזכוכית‬

                          ‫ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראות הצובאות (לח‪.‬ח)‬

       ‫פירש רש"י – "במראות הצובאות"‪ -‬בנות ישראל היו בידן מראות‪ ,‬שרואות בהן כשהן מתקשטות‪ ,‬ואף אותן לא עכבו‬
        ‫מלהביא לנדבת המשכן‪ ,‬והיה מואס משה בהן‪ ,‬מפני שעשוים ליצר הרע‪ ,‬אמר לו הקב"ה קבל‪ ,‬כי אלו חביבין עלי מן הכל‪.‬‬
       ‫ובליקוטי תורה לרבינו האריז"ל (פרשת ויקהל)‪ ,‬ז"ל‪" :‬ויעש את הכיור נחושת במראות הצובאות"‪ -‬הנה בשעת הקרבת הקרבן‬
       ‫היה הכהן מכיר בפניו מקום שפגם במחשבתו והיה מנקה אותו מחטאו‪ .‬ובאשה שאסור להסתכל בפניה היה מביא אותה‬
       ‫לפני הכיור שעשו במראות הצובאות ורואה שם צורתה ומכיר במחשבתה והיה מנקה חלאתה‪ .‬עכ"ל‪[ .‬ובשו"ת מנחת‬
        ‫אלעזר (ח"ג סי' כ"ה) הסביר ההיתר לכך משום שלא יתכן לומר שבמקום הקודש ששם השראת השכינה ישלוט יצר הרע]‪.‬‬

     ‫בפרשתנו מבואר עניין המראות שהביאו בנות ישראל לנדבת המשכן‪ ,‬והיו הן חביבין על‬
                                     ‫הקב"ה יותר מן הכל‪ ,‬מחמת הכוונה במצוה שנעשה בהן‪.‬‬

             ‫ונבאר דינים שונים הקשורים "במראה" העשויה להסתכלות בבבואת המסתכל בה‪:‬‬

                                                                                                                                                   ‫יום ראשון‬

                                                       ‫‪ -‬הסתכלות במראה מצד לא ילבש‬
     ‫פסק השו"ע (יו"ד סי' קנו סעי' ב' וסי' קפב סעי' ו') ‪ -‬אסור לאיש להסתכל במראה משום לא‬
     ‫ילבש‪ ,‬אלא אם כן מסתכל לצורך רפואה כגון שחושש בעיניו או שמספר עצמו‪ .‬ולדעת‬

                              ‫הרמ"א במקום שדרך האנשים לראות במראה ‪ -‬מותר בכל גווני‪.‬‬
     ‫ובזמן הזה גם האנשים דרכם להסתכל בראי לתקן עצמם ומלבושם‪ ,‬ואין בזה איסור משום‬
     ‫"לא ילבש"‪ .‬ויש להתיר בזה גם לתלמידי חכמים כדי לתקן לבושם‪( .‬יחוה דעת חלק ו' סימן מט‬

       ‫עמוד רסב‪ .‬ואולם ע"פ הקבלה ‪ -‬ביערות דבש [דרוש ב דף יט ע"ב] כתב‪ :‬שצריך שימור על ההסתכלות במראות כי כבר‬
       ‫נודע מה שאמרו בזוהר הקדוש והמקובלים כי בכל דיוקן ודיוקן יש בהם רוח השורה‪ ,‬ולכן המסתכל במראה הרוח‬
       ‫מתלבש בדיוקנא ומזיק לו במותו וגורם רעה לעצמו‪ ,‬וכן יש להיזהר שלא להצטלם‪[ .‬וע"ע בשו"ת ישכיל עבדי ח"ב קו"א יו"ד‬
       ‫סי' יא אות יא]‪ ,‬ומסופר על הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל שהיה נזהר שלא להסתכל במראה‪ ,‬עד שיום אחד הגיע לישיבה‬

                                              ‫עם שתי עניבות‪ ,‬ומאז היה מקפיד להסתכל במראה קודם יציאתו מביתו)‬

                                                              ‫‪ -‬להסתכל במראה לתפילין‬
     ‫מותר להסתכל במראה בכדי לראות שהתפילין מונחים במקומם וכן נהגו כמה מגדולי‬
     ‫ישראל‪( .‬כ"כ בילקוט יוסף שארית יוסף סי' כז סעי' ד'‪ .‬וכ"כ בהלכה ברורה ח"ב אוצרות יוסף סי' י' ע"פ הפוסקים‬

       ‫שהמנהג פשט להסתכל במראה ואין לחוש משום לא ילבש‪ .‬וכן הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל באשרי האיש [יו"ד ח"א עמ'‬
       ‫קמו]‪ .‬ובשו"ת משנה הלכות (ח"ה סי' ח') כתב שכן היה הגרי"ז מבריסק זצ"ל בודק במראה קטנה‪ ,‬וכן הגרש"ז אויערבאך‬

                                                                               ‫זצ"ל בהליכות שלמה תפילה [עמ' נח])‬

     ‫על אף שבשו"ת דברי חיים (ח"ב סי' ו') כתב שאין להסתכל במראה כדי לראות שהתפילין‬
     ‫של ראש מונחים במקומם על הראש והוא מנהג בורות ודי בזה שיבדוק לפי משמוש ידו‬
     ‫שהתפילין מונחים בין עיניו‪( .‬וטעמו‪ :‬כיון שאינו לעיכובא שיהיו התפילין באמצע מכוונים ממש בין עיניו דידוע‬

       ‫שיש מקום בראש להניח ב' תפילין ואפילו ברוחב‪ ,‬ולכן אין צריכים להזדקק לא למראה ולא לחבירו שיכוונו לאמצעו‬
       ‫ממש‪ .‬ובספר אות חיים להאדמו"ר ממונקאטש (סי' כז ס"ק יב) ‪ -‬כתב שטעמו של הדברי חיים משום איסור לא ילבש)‬
   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150