Page 177 - PIN-V2
P. 177
ההלכה שבתורה | תורת גילה 159
ת שפרצו
ופסק הילקו"י -דיש נוהגים שלא לבשל הכליות בקדירה ,או ביצי זכר אפילו לאחר שניקר
אותם ,משום דאית בהוא רוב דם .ויש אומרים שאין למנהג זה יסוד ,כי הוא היתר גמור בין
לבשלם בין לצלותם כמו שאר בשר .וכן מנהג הספרדים .ובדיעבד לכולי עלמא אין לחוש
לזה( .שם)
דין חמר בשר [מראה אודם מחמת הצלי או הכבד אחר צלייתו]
-צלי שלא נמלח וחתכו על גבי ככר ,אע"פ שיש בככר מראה אודם – מותר אם נצלה עד
כדי שהוא ראוי לאכילה לרוב בני אדם( .שו"ע יו"ד סי' ע"ו סעי' ה')
וצריך לצלותו כדי שיהיה מותר – ושיעורו כחצי צלייתו .ומוהל מותר אף בלא כיכר( .רמ"א שם)
[ואולם במוהל עב – נחלקו בזה הפוסקים ,הש"ך פסק :שמותר ,דדם שבשלו דרבנן .אולם המהרש"ל פסק :שאסור,
דספק דאורייתא הוא( .ש"ך שם ס"ק כ"ד)]
הפנינים שבתורה
וכל דם לא תאכלו (ז ,כו)
תרפתרבימ'רחוירןר(קט):ר-רתמ םרירםרריפתרי ברכחמןרמננררנירנתס ריןר חמכתרש תריןרנוופרםרתס ריןרנמתרש תר
יןרנבנתרכנםרנהרטום רחיברבםמםרחיברחרםרחזר רמוחתרנשרבוטתריר ופתרירשכתרננו תרתשפרתרשרי ושםרבחררר
בביםרתשפרתחררבמםרנופרפררתפרפת רבברכןרימרנירבש תרבחיבתרתמ ריםור ברכחמןריטבחררזורקוריםרנחיר.
מבת פריכורריפתרתשפר ברכחמןרנררנירמםרשתס ריכורם'רמםכתופרםבויה,רםפר רםותריכורנמופורבנב רםמופ ,רתס ר
יכורנה,רתךרנכינורםפר ריכורנבנ,רונןרםותרבשת רםנב רהרשםברתםרריפת.
יימנכו,רנררמשמר פרםפו םרוםמצוופריתרמתסרנרהרמתומםר–רנררישמו רפו םרומצוופרתרןרםנב רשתפםר"מתסרנ"ר
מםכתופרםבויה,רתיתרשתפםר"כםכם"רבתותןרםמופ ,רנררתרןרשוהרםכתםרבבויהרששומ ררםפו םריתררוניורירםכופר
ממכורבםרפ ,רוזםרנכינרזםרבשםרם',רנכינרםכתפרתנריפרנהר–רכפןריכורתנריפרנבנרבםרפ ,רנכינרנהרכנםר–רכפןריכור
נהרטום רונו'.
