Page 172 - PIN-V2
P. 172
ההלכה שבתורה | תורת גילה 154
נרכררםנכפרנבנריבר רתםרונירופ
פרשת צו
דיני הכנת כבד לב ריאה וכליות
וכל דם לא תאכלו (ז ,כו)
והיינו שיש איסור שלא נאכל דם בהמה חיה ועוף (כריתות כ.):
ונבאר הלכות איסור אכילת דם ,וחיוב צליית הכבד והלב להוצאת הדם:
יום ראשון
דיני צליית הכבד [יו"ד סי' עג]
-אופן הכשרת הכבד בצלייה
הכבד יש בו ריבוי דם ,לפיכך אין לו תקנה לבשל ועל ידי מליחה כשאר בשר ,אפילו אם
יקרע את הכבד שתי וערב וימלחנו .ואם רוצה לבשל את הכבד צריך קודם לצלותו ,וקודם
הצלייה יחתוך את הכבד לאורכו ולרוחבו ,ומניח מקום חיתוכו למטה ,וצולהו ,ורק אחר כך
יבשלו.
ולדברי המקובלים טוב להזהר מלאכול מוח או כבד של בהמה( .ילקו"י איסור והיתר כרך א' עמוד
תצט .הליכות עולם חלק ו' עמוד קמט)
-חיוב קריעת הכבד קודם הצלייה
יש אומרים שאם צולה את הכבד ואינו רוצה לבשלו אחר כך ,אין צריך לקורעו כלל ,כי
האש שואבת ושורפת את כל הדם שבסימפונות הכבד.
ויש שמצריכים חיתוך גם לצלי משום הדם שבסימפונות.
ויש שסומכים על נטילת המרה מהכבד ,דאפשר לדם לזוב דרך חתך זה (רמ"א יו"ד סי' ע"ג סעי' ג')
או שסומכין על תחיבת הכבד בשיפוד.
ומכל מקום ירא שמים יחמיר על עצמו להצריך קריעה והנחת מקום החיתוך כלפי מטה גם
כשרוצה לצלות הכבד ,בין בכבד של עוף בין בכבד של בהמה .ובדיעבד שלא קרעו קודם
הצלייה ,קורעו לאחר הצלייה ,ומשליך הסימפונות ואוכל( .שו"ע יו"ד סי' ע"ג סעי' ג' ילקו"י איסור
והיתר כרך א' עמוד תקג)
יום שני
-נתינת מלח על הכבד
כשצולה כבד מעיקר הדין אין צריך שיתן עליו מלח כלל ,אלא שכבר נהגו לפזר על הכבד
קודם הצליה כמה גרגירי מלח ,כשהוא תחוב בשיפוד( .ילקו"י איסור והיתר כרך א' עמוד תקו)
