Page 168 - PIN-V2
P. 168

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה‬                                                                    ‫‪150‬‬

     ‫פמצרפרםינופרתסח‬

‫כמו כן מצה מבושלת או מטוגנת בשמן – מותר לאוכלה בערב פסח‪ ,‬הואיל ואין יוצאים בה‬
‫ידי חובת אכילת מצה בליל פסח‪ .‬וכל שכן אם נתבשלה קודם ערב פסח – טרם שהגיע זמן‬
‫איסור אכילת מצה‪[ .‬ואפילו אם יש בחתיכות המצה המבושלות שיעור כזית בכל חתיכה ולא‬

     ‫יצאו מתורת פת‪ ,‬מותר לאוכלן בערב פסח]‪( .‬יבי”א ח”ו או”ח סימן לט אות ו‪ ,‬חזו”ע עמוד קסב)‬
                                                                ‫‪ -‬עוגה מקמח מצה‬

‫קמח מצה שעירבו בו דבש ויין וכדומה‪ ,‬ואפו אותו עוגות – אין לאכול מאותן עוגות בערב‬
‫פסח‪ ,‬כי הואיל ונאפתה המצה מכבר‪ ,‬אין עליה שוב תורת מצה עשירה‪ .‬וכן אם לא חזרו‬
‫ואפאוה אלא רק לשו את הקמח מצה בשמן ויין וכדומה – אינה נקראת מצה עשירה ואסור‬

                       ‫לאוכלה בערב פסח‪( .‬רמ”א סימן תעא סעיף ב‪ ,‬ויבי”א ח”ו סימן לט אות ד‪-‬ה)‬
                                                     ‫‪ -‬איסור אמירת בשר זה לפסח‬

‫אסור לומר על בהמה בין שהיא חיה בין שהיא שחוטה‪ ,‬ואפי' על חתיכת בשר‪" ,‬בשר זה‬
‫לפסח"‪ ,‬לפי שנראה שהקדיש אותה מחיים לקרבן פסח‪ ,‬ונמצא כאוכל קודשים בחוץ‪ ,‬אלא‬
‫יאמר "בשר זה ליום טוב"‪ .‬וכן אל יאמר בביתו לצלות הזרוע "לפסח" אלא "ליום טוב"‪ .‬ואף‬
‫על פי שמצד הדין אין איסור אלא בבהמה‪ ,‬אבל בתרנגולים מותר‪ ,‬מכל מקום טוב להחמיר‬

                                   ‫בזה‪ ,‬ואפי' בדגים‪ .‬אבל מותר לומר חטים אלו לפסח‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בדיעבד אם אמר על גדי או טלה זה לפסח‪ ,‬אף על פי שהב"ח אוסר אותו גם בהנאה‪,‬‬
‫מכל מקום העיקר לדינא להתיר בדיעבד‪ ,‬אפילו אמר כן בערב פסח אחר חצות היום‪ .‬וכל‬

            ‫שכן אם אמר כן על גדי או טלה שאינו שלו‪( .‬חזו"ע פסח עמ' קא עמ' ריז וריח בהערה)‬

                                                   ‫סדר ליל הסדר‬

                                                            ‫‪ -‬נשים חייבות בהסיבה‬
‫הנשים חייבות בהיסבה‪ ,‬שאין דרך הבעלים להקפיד בזה‪ .‬וראוי לעמוד על המשמר לזכור‬

                ‫ולהזכיר את אחרים להסב‪ ,‬מפני שאין אנו רגילים להסב בכל ימות השנה‪.‬‬
                                                             ‫‪ -‬דרך ההסיבה הראויה‬

            ‫ההיסבה צריכה להיות בצד שמאל‪ ,‬ואם הסב בצד ימין ‪ -‬כאלו לא הסב כלל‪.‬‬
                                                                 ‫‪ -‬ההסיבה מעכבת‬

‫דעת מרן השלחן ערוך שההסיבה מעכבת גם בזמן הזה‪ ,‬ולכן אם אכל מצה בלא היסבה –‬
‫צריך לחזור ולאכול‪ ,‬וכן אם שתה ארבע כוסות בלא היסבה‪ ,‬חוזר לשתות בהיסבה‪ .‬ואפילו‬

                                                               ‫בכוס שלישי או רביעי‪.‬‬
‫אולם הנשים שלא היסבו‪ ,‬וכן איש שאינו בקו הבריאות וקשה לו לחזור ולשתות ‪ -‬כדאים הם‬

                    ‫הפוסקים המקילים שלא להצריכם לחזור ולשתות‪( .‬חזו"ע פסח עמוד ט')‬
                                                               ‫‪ -‬לקדש על יין אדום‬

‫מצוה לקדש על יין אדום‪ ,‬ומנהג ספרד שמקדשים עליו אפילו אם היין הלבן משובח ממנו‪.‬‬
‫ומיהו אם אינו לבן יותר מדאי‪ ,‬אם הוא משובח מן האדום‪ ,‬לו משפט הבכורה‪ .‬ובשעת הדחק‬

                                                                     ‫יוצאים ביין לבן‪.‬‬
                                                          ‫‪ -‬שטיפת והדחת הכוסות‬
‫שוטפים ומדיחים את הכוס‪ .‬ואם הוא נקי אינו צריך שטיפה והדחה‪ ,‬אך טוב בכל זאת‬
                                      ‫לשוטפו ולהדיחו על דרך הסוד‪( .‬חזו"ע פסח עמוד טו)‬
   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173