Page 170 - PIN-V2
P. 170
ההלכה שבתורה | תורת גילה 152
פמצרפרםינופרתסח
-יציאת ידי חובה קריאת ההגדה ע"י שמיעה מאחר
מי שקשה לו לקרוא את ההגדה בעצמו ,מכל סיבה שהיא ,ורוצה לשמוע את קריאת
ההגדה מחבירו ,ולצאת מדין "שומע כעונה" רשאי לעשות כן ,שגם בהגדה אמרינן דין שומע
כעונה .ולכן כשמסובים בליל פסח משפחות רבות ,הורים בניהם ובנותיהם ,ראש המשפחה
שהוא גדול הבית קורא ההגדה ומספר ביציאת מצרים ,ומכוין להוציאם ידי חובה .ובזה
יוצאים כולם ידי חובת והגדת לבנך מדין שומע כעונה .ואין צריך שכל אחד יאמר בפיו לבניו
את ההגדה( .ילקו"י מועדים עמ' שצד ,ותכ .חזון עובדיה פסח עמ' מז)
-מצות סיפור יציאת מצרים לילדיו
מצות עשה לספר לילדיו סיפור יציאת מצרים ,ולהרחיב בדבר ,אפילו אם אינם יודעים
לשאול ,ילמדם כפי דעתם ,ולאו דוקא בנו אלא עם כל בריה[ .ספר החינוך מצוה כא] .אלא
שהבן קודם .ועיקר המצוה בבן שלא הגיע למצוות ,כל שיודע ומבין בסיפור יציאת מצרים.
ולפי דעתו של בן ,אביו מלמדו( .ילקו"י מועדים עמוד שצד .חזו"ע הלכות פסח עמוד קמט)
-אין להפסק בדיבור באמצע אמירת ההגדה
אין להפסיק בדיבור באמצע ההגדה ,רק לצורך גדול ,ונכון להחמיר גם כן שלא לעשן
סיגריות באמצע קריאת ההגדה וההלל( .ילקו"י מועדים עמ' שצו .חזון עובדיה הלכות פסח עמוד קנב)
-דרך שפיכת היין בדם ואש וכו'
כשיאמר דם ואש ותמרות עשן ,נוהגים לשפוך מעט מן הכוס עצמו [ולא על ידי טיבול
אצבעו בכוס] .לתוך כוס שבור ,וכן כשמזכיר המכות דצ"ך עד"ש באח"ב בכלל ,ובפרט דם
צפרדע וכו' ,סך הכל ט"ז פעמים .ונוהגים לשופכו כולו ,ואחר כך שוטפין הכוס ומוזגים אותו
שנית( .חזון עובדיה הלכות פסח עמוד קנב)
-איסור אכילת צלי בליל פסח
מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים ,אוכלים ,מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלים,
גזירה שמא יאמרו בשר פסח הוא ,ונראה כאוכל קדשים בחוץ .ובמקומות הללו נהגו שלא
לאכול צלי בליל פסח .ומכל מקום גם במקומות שנהגו שלא לאכול צלי בליל פסח ,ביום אין
איסור ,שאין ה"יום" בכלל האיסור( .יחוה דעת חלק ג' סימן כז .חזון עובדיה הלכות פסח עמוד קעה)
-יש להחמיר במקום שנהגו שלא לאכול צלי ,אפילו בצלי קדר .משום מראית העין ,שדומה
לצלי( .מגן אברהם .והסכים לזה בשו"ת בנין ציון החדשות סימן מה) .מ"מ ,בצלאו ואחר כך בישלו – יש
לסמוך להקל( .כף החיים אות ד' .ובשו"ת ערוגת הבושם סימן קמב וקסה .ובילקו"י מועדים עמוד תז)
-מרור
אין יוצאים ידי חובה בעלי המרור ,אלא אם כן הם לחים .ובקלחים יוצאים ידי חובה בין
לחים בין יבשים ,ולכן נכון להשרות את העלים במים ,ולא ישהה אותם במים מעת לעת.
ועלי חסה שנכבשו במים מעת לעת – אין יוצאים בהם ידי חובה ,ורק בדיעבד ,ואין לו מרור
אחר לצאת בו ידי חובה – יכול לצאת בהם ידי חובה( .יחוה דעת ח”א סימן צא ,וחזוון עובדיה עמוד רנו)
אבל מותר לסלקם מן המים אחר כ"ג שעות ,ואחר זמן מה יחזור להשרותן שנית כ"ג שעות,
וכן הלאה[ ,ויותר טוב לכורכם בסדינים לחים] .ובזה יוצאים ידי חובה גם לפי מה שאמרו
בירושלמי שאין יוצאים ידי חובה בכמושים .ומכל מקום העיקר להלכה שיוצאים ידי חובה
בעלים כמושים( .ילקו"י מועדים עמו' תד .שו"ת חזון עובדיה חלק א' סימן לו כרך ב' עמוד תרסו)
