Page 257 - PIN-V2
P. 257

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪239‬‬                                                                                                                                   ‫‪9‬‬

                                                             ‫ת שפרשיח‬

     ‫ואפילו אמן דברכות יש לו לענות‪ ,‬הואיל והתחיל במצוה‪ ,‬ולא נחשב הפסק אלא כשמפסיק‬
                                                           ‫בין הברכה לתחלת קיום המצוה‪.‬‬

     ‫ואם בירך להתעטף בציצית ושמע מחבירו שסיים גם הוא ברכה זו‪ ,‬לא יענה אמן קודם‬
     ‫שהניח הטלית על ראשו‪ ,‬וכל שכן שאין לענות אמן על ברכות אחרות‪ .‬אולם אם עבר וענה‬
     ‫אמן על ברכת ציצית של חבירו‪ ,‬בדיעבד לא יחזור לברך‪( .‬שארית יוסף ח"א עמ' קמא‪ ,‬ילקו"י הל'‬

                                                                                             ‫ציצית סי' ח'‪ ,‬עמ' צח)‬

                                                          ‫‪ -‬לבישת הציצית מתחת לבגדיו‬
     ‫מנהגינו שהטלית קטן לובשו תחת בגדיו‪ ,‬ובשעה שלובשו מסתכל בציצית‪ ,‬ובזה יוצא ידי‬
     ‫חובת מצות וראיתם אותו‪ ,‬ואין צריך ללבוש את הטלית קטן על בגדיו‪( .‬ילקו"י על הלכות ציצית סי' ח')‬

                                                                                                                                                   ‫יום שלישי‬

                                      ‫‪ -‬ברכה על הטלית שנפלה ממנו או שהורידה לזמן מה‬
     ‫אם נפלה טליתו מעליו‪ ,‬אפילו אם נפלה לגמרי‪ ,‬וחוזר ומתעטף בה – אינו צריך לחזור‬

                                                           ‫ולברך‪( .‬ילקו"י על הל' ציצית‪ ,‬עמוד קמ)‬
     ‫ויש אומרים שאם נפלה טליתו באמצע תפלת שמונה עשרה‪ ,‬והחזירוהו אחרים עליו‪,‬‬
     ‫כשיסיים תפלת שמונה עשרה ימשמש בציציות ויברך‪ .‬ולדידן אין לברך‪ ,‬דספק ברכות‬

                                                           ‫להקל‪( .‬ילקו"י על הל' ציצית עמ' קמא)‬
                        ‫‪ -‬פשט טליתו ומבקש להתעטף בה שוב ‪ -‬האם צריך לברך עליה שוב‬
     ‫הפושט טליתו על דעת לחזור ולהתעטף בה‪ ,‬כגון שרוצה להכנס לבית הכסא‪ ,‬אם הוא תוך‬

                                    ‫חצי שעה ‪ -‬אין צריך לחזור ולברך עליה כשחוזר ללובשה‪.‬‬
     ‫אבל אם פשט טליתו על דעת לחזור וללובשו‪ ,‬ושהה זמן ממושך חצי שעה או יותר – צריך‬

                                ‫לחזור ולברך עליו‪ .‬ובפרט אם קיפל הטלית והניחו לתוך הכיס‪.‬‬
     ‫ואפילו אם פשט טליתו סתם‪ ,‬ולא חשב אז אם יחזור וילבשנו מיד או לא – לא יחזור לברך‬

                                                           ‫עליו‪ ,‬ואפילו אין עליו טלית קטן‪.‬‬
     ‫ומכל מקום אם מחליף בגדיו וחוזר ולובש טלית קטן אחר שיש בו שיעור ברכה‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי‬
     ‫שהוא לובשו תיכף ומיד אחר שפשט את הראשון‪ ,‬יברך שנית על הטלית קטן האחר‪ .‬וכן‬

                                                                                   ‫המנהג‪.‬‬
     ‫והפושט טליתו מפני שרוצה להכנס לבית הכסא‪ ,‬והצבור עומד קרוב לסיום התפלה‪ ,‬וכגון‬
     ‫שנמצאים בקוה אל ה'‪ ,‬נכון שלא יחזור להתעטף בטלית‪ ,‬ויסיים את התפלה בלא טלית כלל‪.‬‬
     ‫[ואמנם החולץ תפילין מפני שצריך להכנס לבית הכסא‪ ,‬וחוזר להניחן אפילו מיד לאחר מכן‪,‬‬
     ‫צריך לחזור ולברך אפילו לא שהה אלא זמן מועט‪ ,‬ואפילו אם היתה דעתו מתחלה לחזור‬

                                                        ‫ולהניחם]‪( .‬ילקו"י על הל' ציצית עמ' קמב)‬

                                                                                                                                                    ‫יום רביעי‬

                                                                       ‫‪ -‬אם קיפל טליתו‬
     ‫הפושט טליתו וקיפל אותו ונתנו בתוך כיס הטלית‪ ,‬ולא חשב אם יחזור ללובשו או לא‪ ,‬כיון‬
     ‫שקיפל הטלית ‪ -‬הוה ליה כאילו חשב בפירוש שהוא פושטו על דעת שלא לחזור וללובשו‪,‬‬
     ‫והסיח דעתו ממנו‪ ,‬וכשחוזר ללובשו‪ ,‬יחזור ויברך עליו‪ .‬וכן ראוי לעשות תמיד להוציא עצמו‬

                                                            ‫ממחלוקת‪( .‬ילקו"י ציצית‪ ,‬עמוד קמו)‬
   252   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262