Page 258 - PIN-V2
P. 258

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה‬                                                                                                                            ‫‪240‬‬

        ‫םינופרצרצרפ‬

                                                          ‫‪ -‬המשאיל טליתו לחבירו‬
‫מותר להשאיל טליתו לחבירו הרוצה לעלות לספר תורה או לעלות לדוכן‪ ,‬ואחר העלייה‬
‫לספר תורה או לדוכן מחזירנה לו וחוזר ומתעטף בה‪ ,‬ואין חשש במה שחוזר ולובש הטלית‬

 ‫בלי ברכה‪ ,‬דאחר שנהגו שלא לברך ממילא אין כאן חשש כלל‪( .‬ילקו"י על הל' ציצית עמוד קמו)‬

                                                                                                                                        ‫יום חמישי‬

                                                                     ‫‪ -‬פתיל תכלת‬
‫מה שמצוי כיום שנותנים תכלת בציציות‪ ,‬הנה אין הדבר ברור באופן החלטי שזהו התכלת‬
‫האמיתי‪ .‬ולכן לא ראינו להרבה מגדולי הדור שנהגו בזה‪ .‬והנכון הוא שכל אחד ינהג כפי מנהג‬

                                  ‫גדולי הדור ומנהג רבותיו‪( .‬ילקו"י הל' ציצית סי' ט' עמוד קנז)‬
                                                                     ‫‪ -‬צבע הטלית‬

‫יש המקפידים לעשות גוף הטלית והחוטין של הציציות הכל לבן‪ ,‬בין בטלית גדול בין‬
‫בטלית קטן‪ ,‬רמז לדבר "והיה העטופים ללבן"‪ .‬וצבע הלבן הוא רחמים‪ ,‬וצבע האדום הוא דין‪,‬‬

                 ‫ולכן טוב להזהר שלא יהיה בגד הציצית צבוע באדום‪( .‬ילקו"י שם‪ ,‬עמוד קעד)‬

                                                                                                                                          ‫יום שישי‬

                                                                ‫‪ -‬דין ציצית בשבת‬
‫מותר לקפל את הטלית בשבת שלא כסדר קיפולו הראשון‪ ,‬אפילו אם אינו חוזר להתעטף‬
‫בציצית בו ביום‪ .‬והנוהגים לקפלו כסדר קיפולו הראשון‪ ,‬אין למחות בידם‪ ,‬שיש להם על מה‬

                                                    ‫שיסמוכו‪( .‬ילקו"י ציצית סי' יג עמו' רנב)‬

                                           ‫דין תליית חוטי הציצית‬

                                                        ‫‪ -‬אמירת לשם מצות ציצית‬
‫לכתחילה צריך להזהר לומר בפיו קודם תליית חוטי הציצית "הריני מטיל ציציות אלו‬
‫לשם מצות ציצית"‪ .‬ובדיעבד אפילו רק חשב בדעתו שעושה כן לשם מצות ציצית‪ ,‬ולא‬

                    ‫הוציא בשפתיו‪ ,‬הטלית כשרה לברכה‪( .‬ילקו"י על הל' ציצית סי' יא עמוד רב)‬

                                                                                                                                          ‫יום שבת‬

                                                           ‫‪ -‬טוייה ע"י ישראל גדול‬
  ‫לכתחילה ראוי שטויית החוטים תיעשה על‪-‬ידי ישראל גדול הטווה לשם מצות ציצית‪.‬‬
‫אך בדיעבד חוטי ציצית שנטוו על‪-‬ידי קטן או חרש ושוטה‪ ,‬אם ישראל גדול עומד על גביהם‬
‫ואומר לשם מצות ציצית‪ ,‬יש להכשיר ציציות אלה‪ .‬ואם לא היה גדול עומד על גביהם ואומר‬
‫לשמה‪ ,‬אין להכשירם‪ .‬ואמנם קטן שנעשה לבר מצוה אך אין ידוע אם הביא ב' שערות או‬
‫לא‪ ,‬רשאי לטוות ולשזור ולתלות את הציציות לכתחלה ובלבד שיאמר שעושה כן לשמה‪.‬‬

                                                                                ‫(ילקו"י על הל' ציצית סי' יא)‬

                                                   ‫‪ -‬חוטי ציצית שנטוו על‪-‬ידי אשה‬
‫חוטי ציצית שנטוו על ידי אישה ‪ -‬כשרים‪ ,‬ובלבד שתאמר קודם הטויה שעושה כן לשם‬
‫מצות ציצית‪ .‬ונאמנת על כך לומר שעשתה כן לשם מצוה‪( .‬ילקו"י על הל' ציצית‪ ,‬סי' יא עמוד ריא)‬
   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262   263