Page 63 - PIN-V2
P. 63

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪45‬‬

                                                            ‫םינופרחכונם‬

                                  ‫ידקדק לומר נוסח הנרות ההלו שיש בו ל"ו תיבות ולא יותר‪.‬‬
     ‫כי בנוסח הנרות יש ל"ו תיבות ‪ -‬נגד הנרות של חנוכה‪ ,‬מלבד אלו שני תיבות "הנרות הללו"‪,‬‬

                                                                ‫כלומר הנרות הללו הם ל"ו‪.‬‬
     ‫ובשני תיבות "הנרת הללו"‪ -‬יש ח' אותיות ‪ -‬רמז לח' ימי חנוכה‪( .‬משנ"ב ח' וחנוכה בציון פי"ב הל' א')‬

                                                                                                                                             ‫תוספת הלכתית‬

                                                 ‫‪ -‬אמירת ז' פעמים ויהי נועם‪ ,‬ויושב בסתר‬
     ‫נחלקו הפוסקים האם אומרים גם את מזמור יושב בסתר ז' פעמים‪ ,‬או שרק את הפסוק‬
     ‫ויהי נועם אומרו ז' פעמים‪[ .‬הרב מזוז הסתפק בדברי הבן איש חי אם אומר כולל יושב בסתר או לא‪ .‬בספרי‬

                                                ‫מנהגי חסידים [הרבי מאפטא] כתב לומר כולל יושב בסתר ז' פעמים]‪.‬‬

     ‫ולמעשה יש לומר רק הפסוק ויהי נועם ז' פעמים‪ ,‬ואילו מזמור יושב בסתר יאמרו רק פעם‬
     ‫אחת‪( .‬חנוכה בציון פי"ב הל' ב') [ומצינו במדרש שהחשמונאים היו אומרים פסוק ויהי נועם ז' פעמים קודם‬

                                                                               ‫המלחמה ואז היו נוצחים את היונים]‪.‬‬

                                                             ‫‪ -‬על הניסים ‪ -‬נוסח התפילה‬
     ‫‪" -‬הרשעה"‪ -‬פשט המנהג לומר הרשעה – הריש בחיריק‪( .‬חזו"ע חנוכה עמ' רה) [ודלא כחנוכה בציון‬

                                                                   ‫שכתב לומר הרשעה הריש בשווה ולא בחיריק]‪.‬‬

     ‫‪" -‬חשמונאי"‪ -‬היותר נכון לומר חשמונאי – הנון בפתח והאלף נחה‪ ,‬ולא לבטאת את האלף‬
     ‫בחיריק‪ .‬ומ"מ האומרים חשמונאי באלף חרוקה [כדעת הבן איש חי] יש להם על מה‬

                                                                  ‫לסמוך‪( .‬חזו"ע חנוכה עמ' ר')‬
     ‫‪" -‬ועל הניסים"‪ -‬יאמר "ועל הנסים" בוי"ו‪ ,‬הן בתפלה הן בבהמ"ז‪( .‬חזו"ע חנוכה עמ' קצב ומשנ"ב)‬

                                                                            ‫‪ -‬אכסנאי‬
     ‫אכסנאי שאין מדליקים עליו בביתו – צריך לתת פרוטה לבעל הבית שלו להשתתף‬

                ‫בשמן של נר החנוכה‪ .‬ואם בעל הבית מקנה לו חלק בשמן במתנה – שפיר דמי‪.‬‬
     ‫ובחורים שלומדים בישיבות שהוריהם מדליקים עליהם בביתם – אינם צריכים להדליק ויוצא‬
     ‫בהדלקת הישיבה בראייה‪ ,‬וכן אינו צריך להשתתף עם הישיבה בגלל שהכל תלוי בהוצאות‪.‬‬

                                                                                   ‫(חזו"ע חנוכה עמ' קמד ובהערה)‬

                                                                  ‫‪ -‬אכילת גבינה בחנוכה‬
     ‫יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה‪ ,‬לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את‬

                                                                             ‫האויב‪( .‬רמ"א)‬
     ‫שהיא היתה בתו של יוחנן כהן גדול‪ ,‬והיתה גזירה שכל ארוסה תבעל לטפסר תחלה והאכילה‬

                 ‫לראש הצוררים גבינה לשכרותו וחתכה את ראשו וברחו כולם‪( .‬ד"מ א' ומשנ"ב י')‬

                                              ‫‪ -‬דין השמן שנותר מן ההדלקה ביום השמיני‬
     ‫הנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלקה – עושה לו מדורה ושורפו בפני‬

                                           ‫עצמו‪ ,‬שהרי הוקצה למצותו‪( .‬שו"ע סי' תרע"ז סעי' ד')‬
   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68