Page 65 - PIN-V2
P. 65

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה ‪47‬‬                                                                                                                                   ‫‪3‬‬

                                                            ‫ת שפרורשב‬

            ‫פרשת וישב‬

                   ‫הלכות יום הולדת‬

     ‫ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר‬
                                       ‫המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו (מ‪.‬כ)‬

       ‫פירש רש"י – "יום הלדת את פרעה"‪ -‬יום לידתו‪ ,‬וקורין לו יום גינוסיא‪ .‬ולשון הולדת‪ ,‬לפי שאין הולד נולד אלא על ידי‬
                                                                                      ‫אחרים‪ ,‬שהחיה מילדת את האשה‪.‬‬

     ‫בפרשתנו מבואר עניין יום ההולדת של פרעה‪ ,‬אשר ביום זה חגג כיום שמחה את יום לידתו‪.‬‬

     ‫ונבאר בהרחבה דינים ופרטים שונים הקשורים ליום לידת האדם‪ ,‬וליום בר מצוה‪ ,‬ובת מצוה‪:‬‬

                                                                                                                                                  ‫יום ראשון‬

                                                   ‫‪ -‬מנהג עשיית יום ההולדת כיום שמחה‬
     ‫נחלקו הדעות אם יש לציין את יום ההולדת כיום שמחה‪ ,‬יש הנוהגים לציין יום זה כיום טוב‬
     ‫ובראשם הבן איש חי (שנה ראשונה פרשת ראה אות י"ז) שכתב‪ :‬ויש נוהגים לעשות בכל שנה את‬
     ‫יום הלידה ליו"ט וסימן יפה הוא‪ ,‬וכן נוהגים בביתנו‪( .‬וכ"כ בספר לקט הקמח החדש סי' קל"א‪ ,‬ועי"ע‬

                                                                    ‫בספר צוואה מחיים אות מ' על המהר"ח פלאג'י)‬

     ‫אולם יש פוסקים שהתנגדו לכך מכל וכל‪( .‬עי' בספר נפש דוד להגאון האדר"ת שכתב אכן בכל לבי כעסתי‬

      ‫על המברכים לברכני ביום הולדתי ולשמחני בו‪ ,‬ומרגלא בפי מעודי שלא מצאנו שמחת יום הולדת בספרינו הקדושים‬
      ‫רק בלידת פרעה לבד‪ ,‬ודבר זה אינו לרוח עם קדוש המקובל אצלינו ונח לו שלא נברא משנברא‪ ,‬ואם כן למה נשמח‬

                                                                                             ‫ביום הולדתנו‪ .‬עיי"ש)‬

     ‫וראוי לנהוג כרבותינו חכמי ספרד שיום ההולדת הוא יום שמחה‪ ,‬ויש להדר ולברך את ברכת‬
               ‫שהחיינו על פרי או בגד חדש‪ ,‬ולכוון גם על יום ההולדת‪( .‬שו"ת גנזי יוסף סי' ד' אות ב')‬

                                                        ‫‪ -‬הנחת תפילין בערב יום ההולדת‬
     ‫יש שהידרו להניח תפילין ערב יום ההולדת עד קרוב לשקיעת החמה על מנת שתצא‬
     ‫השנה במצוה‪( .‬כ"כ בספר נפש דוד לאדר"ת (עמ' ל"ט) כתב וז”ל ‪ -‬בערב שבועות הוא נולד בשבועות לעת פנות‬

      ‫היום הדרתי להניח תפילין עד קרוב לשקיעת החמה כדין‪ ,‬למען תצא השנה במצוה לאחר יום ראשון של עצרת היום‪,‬‬
                                                                           ‫יום מולדתי לאריכות ימים ושנים טובים)‪.‬‬

                                                                                                                                                     ‫יום שני‬

                                                           ‫‪ -‬עשיית סעודה ביום ההולדת‬
     ‫יש שנהגו לערוך סעודה ביום ההולדת‪( .‬ומקורו מהגמ' מו"ק כח ‪ -‬שרב יוסף ערך סעודת מעוה לתלמידי‬

      ‫חכמים ביום הולדתו הששים‪ .‬ובמדרש שכל טוב הו"ד בתורה שלמה בראשית מ"ט כתב‪ :‬רוב בני אדם מחבבים אותו‬
                                   ‫היום שנולדו בו ושמחים בו ועושים בו משתה‪ .‬ועיין עוד בספר לקט הקמח סי' קל"א)‬

            ‫ויש שכתבו שאין זו סעודת מצוה אלא סעודת רשות‪( .‬שו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סי' ל')‬
     ‫ויש שכתבו שסעודת מצוה ע"י דברי תורה חיובית ביום הולדת של כל שנה‪( .‬שו"ת הלל אומר סי' קל"ט)‬
   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70