Page 10 - 9322
P. 10

‫ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י‬

‫התקלקלו? לקוחות שביקרו במקום לראשונה לא הבינו את מצב‬
‫השעונים‪ .‬האפשרות היחידה שלהם היתה להביט בשעוני היד‪.‬‬
‫הגבר עשה זאת‪ .‬הוא בדק בשעון היד שלו מה השעה והחל לשפשף‬
‫באצבעות את מצחו מעל הגבה הימנית‪ .‬שפתו התחתונה החלה‬

                                                    ‫להשתרבב מעט‪.‬‬
‫ההבעה הרגיזה במיוחד את האישה‪" .‬ולמה אתה נראה ככה? כאילו‬

                                   ‫אני זאת שמעצבנת?" היא פלטה‪.‬‬
                       ‫"זה לא מה שאני חושב‪ ",‬הוא ענה מבויש‪.‬‬

                                       ‫"אתה כן!" היא התעקשה‪.‬‬
            ‫בשפה תחתונה משורבבת הוא חמק ממבטה ולא ענה‪.‬‬
‫התנהגותו הפסיבית הרתיחה את האישה יותר ויותר‪ .‬היא הזדעפה‪.‬‬

                        ‫"אתה רוצה שאני אהיה זאת שאגיד את זה?"‬
‫היא הושיטה יד לקפה‪ ,‬שכל חומו כבר התפוגג‪ .‬משאבד החלק‬

                     ‫המתוק יותר בחוויה‪ ,‬מצב רוחה שקע עוד יותר‪.‬‬
‫האיש העיף עוד מבט בשעונו וספר לאחור משעת העלייה למטוס‪.‬‬
‫עליו לצאת מבית הקפה בקרוב מאוד‪ .‬הוא לא הצליח להתעשת‪,‬‬

                            ‫ואצבעותיו מצאו את דרכן בחזרה לגבה‪.‬‬
‫מראהו הלחוץ כל כך בגלל הזמן עיצבן אותה‪ .‬היא הטיחה את‬

     ‫הספל ברישול בשולחן‪ .‬הוא נחת בחבטה על הצלוחית‪ .‬קלאנג!‬
‫הקול הרם הקפיץ אותו‪ .‬אצבעותיו‪ ,‬שהתעסקו בליטוף הגבה‬
‫הימנית‪ ,‬החלו למרוט את השיער‪ .‬אבל אז‪ ,‬לאחר שנשם נשימה קצרה‬
‫עמוקה‪ ,‬הוא שב והתיישב והישיר מבט אל עיניה‪ .‬פניו נמלאו רוגע‬

                                                             ‫פתאום‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬פני האיש השתנו בעליל כל כך‪ ,‬שהאישה כמעט נבהלה‪.‬‬

                  ‫היא השפילה מבט אל ידיה האחוזות זו בזו בחיקה‪.‬‬
‫האיש הלחוץ בגלל הזמן לא המתין שהאישה תרים את עיניה‪.‬‬
‫"תקשיבי לי‪ "...‬הוא פתח‪ .‬הוא לא מילמל עוד‪ ,‬ונשמע אסוף‬

                                                            ‫ומיושב‪.‬‬
‫אך כאילו ביקשה לעצור עכשיו מפורשות את דבריו הבאים‪ ,‬אמרה‬

                                ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15