Page 15 - 9322
P. 15
לפני שהקפה יתקרר
"אז החבר שלך בחר בעבודה?" להיראיי היה כישרון לרדת מיד
לשורש העניין.
"לא ,זה לא נכון!" מחתה פומיקו.
"הא? אבל זה כן נכון ,לא? הוא נסע לאמריקה ,לא?" אמרה היראיי.
היא התקשתה להבין את פומיקו.
"לא הבנת כשהסברתי?" אמרה פומיקו בתקיפות.
"איזה חלק לא הבנתי?"
"רציתי לצעוק אל תלך אבל הייתי גאה מדי".
"לא הרבה נשים היו מודות בזה!" היראיי נשענה לאחור בגיחוך,
איבדה את שיווי המשקל וכמעט נפלה מהכיסא.
פומיקו התעלמה מתגובתה של היראיי" .את הבנת ,נכון?" היא
אמרה ,מחפשת את תמיכתה של קאזו.
קאזו העמידה רגע פני מהרהרת" .בעצם ,את אומרת שלא רצית
שהוא ייסע לאמריקה ,נכון?"
גם קאזו היתה טיפוס שניגש ישר לעניין" .בעצם ,נראה לי ש...
לא ,לא רציתי .אבל"...
"את טיפוס שקשה להבין ",אמר היראיי בעליצות משראתה את
פומיקו נאבקת לענות.
אילו היתה היראיי במקומה של פומיקו ,היא פשוט היתה פורצת
בדמעות" .אל תלך!" היא היתה צועקת .הן היו ,כמובן ,דמעות תנין.
דמעות הן הנשק של אישה .זאת היתה הפילוסופיה של היראיי.
פומיקו נפנתה אל קאזו ליד הבר .עיניה הבריקו" .בכל אופן ,אני
רוצה שתחזירי אותי ליום ההוא ...אל אותו היום לפני שבוע!" היא
הפצירה בפני פוקר.
היראיי היתה הראשונה שהגיבה לשיגעון הטמון בבקשה לחזור
שבוע אחד לאחור" .לחזור בזמן ,היא אומרת "...היא הביטה בקאזו
בגבות מורמות.
קאזו נראתה כמי שחשה לא בנוח ופשוט מילמלה" ,אה "...ולא
יספה.
15
