Page 19 - 9322
P. 19
לפני שהקפה יתקרר
"למה? אני אגיד לך למה ",פתחה קאזו" .כי זה הכלל ".נדמה
שבכל סרט או ספר על מסע בזמן ,יש איזה כלל שאומר ,אל תתערב
בשום דבר שעלול לשנות את ההווה .למשל ,אם תחזור בזמן ותמנע
מהוריך להתחתן או להיפגש ,זה ימחק את נסיבות לידתך ויביא
להיעלמות ישותך הנוכחית.
כזה היה מצב העניינים הרווח ברוב סיפורי הנסיעה־בזמן שפומיקו
הכירה ,ולכן היא האמינה ַּבכלל :אם את משנה את העבר ,את בהחלט
משנה את ההווה .על בסיס זה היא רצתה לחזור אחורה לעבר ולקבל
הזדמנות לעשות הכול מחדש .למרבה הצער ,זה היה חלום שלא נועד
להתגשם.
היא רצתה הסבר משכנע לקיומו של הכלל הלא־ייאמן הזה ,שאין
דבר שביכולתך לעשות בעודך בעבר ,שישנה את ההווה .ההסבר
היחיד שקיבלה מקאזו היה ,כי זה הכלל .האם העובדה שלא גילתה לה
את הסיבה היא רק הקנטה ידידותית? או שמא מדובר במושג מורכב
שאין לה יכולת להסביר? ואולי גם לה לא ברורה הסיבה ,כפי שאפשר
להסיק מהבעת פניה האגבית.
נראה שהיראיי מתענגת על מראה פניה של פומיקו" .כואב הלב",
היא אמרה ונשפה ענן עשן בהנאה גלויה.
היא כבר ניסחה לעצמה את המילים הללו כשפומיקו פתחה בהסבר
שלה ,ומאז ישבה והמתינה לומר אותן.
"אבל ...למה?" פומיקו חשה שהאנרגיה אוזלת מגופה.
היא הניחה לעצמה להישמט על כיסאה ,ובעיני רוחה עלה זיכרון
בהיר .היא קראה במגזין כתבה על בית הקפה הזה .כותרת הכתבה
היתה "האמת מאחורי 'קפה המסע בזמן' שהתפרסם כאגדה אורבנית".
רוח הכתבה היתה כדלקמן.
שמו של בית הקפה היה "פ ּוניק ּולי פ ּוניק ּו ָלה" .הוא התפרסם,
כפי שהעידו תורים ארוכים מדי יום ,בזכות הנסיעה בזמן .אבל לא
היה אפשר לאתר אף אחד שבאמת חזר אחורה בזמן ,בגלל הכללים
המעצבנים־להפליא שהיה צריך לעמוד בהם .הכלל הראשון היה:
19
