Page 21 - 9322
P. 21
לפני שהקפה יתקרר
היא אמרה בקורת רוח רבה מעצמה .והיא אכן הפיקה עונג רב מן
הצפייה בפומיקו" .עבר הרבה זמן מאז שראינו פה לקוח כמוך —
מישהו שמתקבע כל כך באשליה לחזור אחורה לעבר".
"היראיי "...אמרה קאזו בחומרה.
"החיים לא ניתנים לנו על מגש .אולי פשוט תוותרי ",פלטה
היראיי .היא נראתה נכונה להמשיך בנאום התוכחה שלה.
"היראיי "...חזרה קאזו ,הפעם ביתר הדגשה.
"לא .לא ,אני חושבת שהכי טוב להגיד את הדברים ,מה?"
ואז היא צחקה צחוק קולני.
המילים כולן היו יותר מדי לפומיקו .כוחה התנקז ממנה לגמרי,
ושוב היא קרסה על השולחן.
ואז ,בקצה החדר" ...אפשר למלא לי את הכוס ,בבקשה?" אמר
הגבר שישב לשולחן הקרוב ביותר ליציאה ,ומגזין הנסיעות פתוח
לפניו.
"בסדר ",קראה קאזו בחזרה.
קלאנג־דונג
אישה נכנסה לבית הקפה בגפה .היא לבשה קרדיגן בצבע בז' מעל
שמלת־חולצה בתכלת־ירקרק וסניקרס בצבע ארגמן ,נושאת תיק בד
לבן .עיניה העגולות התנוצצו כעיני ילדה.
"שלום ".קולה של קאזו הידהד בבית הקפה.
" ַהיי ,קאזו".
"שלום אחותי!"
קאזו קראה לאישה אחותי ,אבל למעשה היא היתה אשת בן דודה,
ֵקיי ט ֹוקי ָטה.
"נראה שפריחת הדובדבנים הסתיימה ".קיי חייכה מבלי להפגין
כל צער על היעלמה.
"כן ,העצים די עירומים עכשיו ".נימת קולה של קאזו היתה
21
