Page 23 - 9322
P. 23

‫לפני שהקפה יתקרר‬

‫לרגע אחד האיש המכונה פוסאגי לא הגיב‪ ,‬כאילו לא קלט שקראו‬
                               ‫בשמו‪ .‬אחר כך הרים את עיניו לאיטו‪.‬‬
                                 ‫נאגארה הינהן בנימוס‪" .‬שלום‪".‬‬

‫"אה‪ ,‬שלום‪ ",‬אמר פוסאגי בעיניים ריקות‪ .‬ומיד שב למגזין‪.‬‬
                         ‫נאגארה המשיך לעמוד עוד רגע ולהביט בו‪.‬‬
                                       ‫"קאזו‪ ",‬הוא קרא למטבח‪.‬‬

                  ‫קאזו שלפה את ראשה מהמטבח‪" .‬מה העניין?"‬
                                   ‫"תתקשרי בבקשה לק ֹוטא ֶקה‪".‬‬

                                 ‫הבקשה בילבלה את קאזו לרגע‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬כי היא יצאה לחיפושים‪ ",‬אמר נאגארה כששב ונפנה אל‬

                                                             ‫פוסאגי‪.‬‬
                  ‫קאזו הבינה את כוונתו‪" .‬אה‪ ...‬כן‪ ",‬היא ענתה‪.‬‬
‫היא מילאה את ספלה של היראיי ונבלעה בתוך החדר האחורי כדי‬

                                                           ‫להתקשר‪.‬‬
‫נאגארה העיף מבט אלכסוני בפומיקו השמוטה על השולחן‪,‬‬
‫נכנס אל מאחורי הבר והוריד כוס מהמדף‪ .‬הוא הוציא קרטון‬
‫מיץ תפוזים מהמקרר מתחת לבר‪ ,‬מזג ממנו בנונשלנטיות לכוס‬

                                                              ‫ושתה‪.‬‬
‫הוא לקח את הכוס למטבח ושטף אותה‪ .‬כעבור רגע נשמעה נקישת‬

                                                 ‫ציפורניים על הבר‪.‬‬
                  ‫הוא תחב את ראשו מהמטבח לראות מה קורה‪.‬‬
‫היראיי רמזה לו בתנועת יד קלה‪ .‬הוא ניגש אליה בשקט בידיים‬

                                   ‫נוטפות‪ .‬היא נרכנה מעט על הבר‪.‬‬
                 ‫"איך היה?" היא לחשה לו כשחיפש מגבות נייר‪.‬‬
‫"הממ‪ "...‬הוא מילמל במעורפל‪ .‬אולי זו היתה מין תשובה לשאלה‪,‬‬
‫ואולי רק נהמת תסכול מהחיפוש אחר מגבת הנייר החמקמקה‪ .‬היראיי‬

                                              ‫הנמיכה עוד את קולה‪.‬‬
                                         ‫"איך תוצאות הבדיקה?"‬
             ‫נאגארה לא ענה לשאלה וגירד קצרות את קצה אפו‪.‬‬

                                ‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28