Page 28 - 9322
P. 28
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
"על איזה? איפה אני צריכה לשבת?" היא הביטה סביבה על בית
הקפה מהר כל כך ,עד שכמעט נשמעה אוושה כשסובבה את ראשה
מצד לצד.
קאזו התעלמה מתגובתה ,הפנתה את ראשה וקבעה את מבטה
באישה בשמלה הלבנה.
פומיקו עקבה אחר מבטה היציב" .הכיסא ההוא ",אמרה קאזו
בשקט.
"ההוא? זה שהאישה יושבת עליו?" לחשה פומיקו מעבר לבר
מבלי להתיק את עיניה מן האישה בשמלה.
"כן ",ענתה קאזו בפשטות.
עוד לפני שפומיקו סיימה לשמוע את תשובתה הקצרה הזאת ,היא
כבר צעדה לעבר האישה בשמלה הלבנה.
האישה עוררה רושם כאילו המזל חמק ועבר על פניה .עורה הלבן,
הכמעט שקוף ,היווה ניגוד חריף לשערה השחור הארוך .אמנם היה
אביב ,אך מזג האוויר עדיין היה בהחלט צונן מדי לעור חשוף .אך
האישה לבשה שרוולים קצרים ,ולא היה שום סימן לכך שהביאה ז'קט.
פומיקו הרגישה שמשהו לא בסדר .אבל זה לא היה הרגע להטריד את
עצמה בדברים כגון זה.
פומיקו דיברה אל האישה.
"אה ,סלחי לי ,יפריע לך מאוד אם נחליף מקומות?" היא שאלה,
כובשת את קוצר רוחה .היא חשבה שדיברה בנימוס וללא גסות רוח;
אך האישה בשמלה לא הגיבה .נראה כאילו כלל לא שמעה אותה.
הדבר ריפה במקצת את ידיה של פומיקו .לעיתים נדירות אדם עשוי
לשקוע בספר עד כדי כך ,שלא ישמע את הקולות הסובבים אותו.
פומיקו הניחה שזה המקרה כאן.
היא ניסתה פעם נוספת.
"שלום? ...את שומעת אותי?"
שום דבר.
"את מבזבזת את זמנך".
28
