Page 30 - 9322
P. 30
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
מבלי לחשוב היא פשטה את ידה לעבר כתפה של האישה .אבל
בדיוק כשעמדה לגעת בשמלתה ,אמרה קאזו" ,את יכולה לגעת בה".
גם הפעם היתה לקאזו תשובה מן המוכן .פומיקו הניחה את ידה
על כתף האישה כמבקשת לאשר שאפשר לגעת בה .אין ספק ,היא
הרגישה בכתפה של האישה ובבד השמלה המכסה את עורה הרך .היא
לא היתה מסוגלת להאמין שזאת רוח רפאים.
היא משכה בעדינות את ידה .אחר כך שבה והניחה אותה על כתף
האישה .אז הסתובבה אל קאזו כאומרת ,אני בפירוש יכולה לגעת בה,
זה מטורף לקרוא לאישה הזאת רוח רפאים!
אבל פניה של קאזו נותרו שלוות ומיושבות" .היא רוח רפאים".
"באמת? רוח רפאים?"
פומיקו תחבה את ראשה לעבר האישה ונעצה בה מבט ישר בפנים,
בגסות רוח לא קטנה.
"כן ",ענתה קאזו בוודאות גמורה.
"לא ייתכן .אני פשוט לא מאמינה".
אילו יכלה פומיקו לראות אותה אך לא לגעת בה ,אזי יכלה לקבל
זאת .אבל זה לא היה המקרה .היה ביכולתה לגעת באישה ,היו לה
רגליים .שמו של הספר שקראה לא היה מ ּו ּכר לה .אף על פי כן ,זה היה
ספר נורמלי — כזה שאפשר לקנות כמעט בכל מקום .פומיקו טוותה
אפוא תיאוריה.
אי־אפשר לחזור באמת לעבר .בית הקפה הזה אינו יכול להחזיר
אותה באמת .כל הסיפור אינו אלא תכסיס למשוך אנשים .קחו למשל
את הכללים המעצבנים הרבים מ ְספור .הם רק המשוכות הראשונות
שנועדו לעודד לקוחות שרוצים לחזור לעבר ,לוותר על כך .אם הלקוח
צולח את המשוכות הראשונות האלה ,אז זאת ודאי המשוכה הבאה
בדרכו של מי שעדיין מבקש לחזור אחורה בזמן .הם מזכירים רוחות
רפאים כדי להפחיד את האדם המדובר ולגרום לו לוותר על הרעיון.
האישה בשמלה היא רק הצגה .היא מעמידה פנים שהיא רוח רפאים.
פומיקו התחילה להרגיש די עקשנית.
30
