Page 31 - 9322
P. 31
לפני שהקפה יתקרר
אם הכול שקר ,שיהיה .אבל עלי לא יעבדו עם השקר הזה.
היא פנתה בנימוס לאישה בשמלה.
"תראי ,זה רק לזמן קצר .אנא בטובך ,הרשי לי לשבת שם".
אבל נדמה שדבריה אינם מגיעים לאוזני האישה.
האישה המשיכה לקרוא ללא תגובה קלה שבקלות.
ההתעלמות המוחלטת הזאת הקדירה את מצב רוחה של פומיקו.
היא אחזה במעלה זרועה של האישה.
"תפסיקי! אסור לך לעשות את זה!" הזהירה קאזו בקול רם.
" ֵהי! תפסיקי להתעלם ממני!"
פומיקו ניסתה למשוך בכוח את האישה בשמלה מהכיסא שלה.
ואז זה קרה ...עיני האישה בשמלה נפערו לרווחה ,והיא נעצה
בפומיקו מבט זועם.
פומיקו הרגישה כאילו משקל גופה גדל פי כמה וכמה .כאילו
עשרות שמיכות כבדות צנחו עליה בבת אחת .האורות בבית הקפה
התעמעמו לכדי בהירותו של אור נרות .יללה שלא מהעולם הזה החלה
להדהד ברחבי בית הקפה.
היא היתה משותקת .מבלי יכולת להניד שריר ,היא צנחה על
ברכיה ואחר נפלה לתנוחת זחילה.
"או ּו! מה קורה? מה קורה?"
לא היה לה שמץ של מושג מה מתרחש .קאזו אמרה בפשטות,
במעין זחיחות של אמרתי־לך" ,היא קיללה אותך".
כשפומיקו שמעה קיללה ,היא לא הבינה בתחילה" .הא?" היא
שאלה בגניחה.
היא לא היתה מסוגלת לעמוד בפני הכוח הסמוי הזה ,שנדמה
שהלך וגבר .כעת היתה שכובה על הרצפהָּ ,פניה כלפי מטה.
"מה? מה זה היה? מה קורה פה?"
"זאת קללה .את החלטת לעשות מה שעשית ,והיא קיללה אותך",
אמרה קאזו וחמקה בחזרה לתוך המטבח ,מותירה את פומיקו שרועה
על הארץ.
31
