Page 26 - 9322
P. 26
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
פוסאגי קרא לקאזו ממקומו מעבר לבר והגביה את ספלו בתוך כך.
הוא עדיין לא קיבל את המילוי מחדש שביקש.
"אה ...נכון!" קראה קאזו משקלטה זאת ומיהרה להיכנס בחזרה
למטבח .היא שבה עם ָקראף זכוכית שקוף מלא קפה.
"גם זה בסדר ",מילמלה פומיקו.
קאזו מילאה מחדש את ספלו של פוסאגי .נוכחותה של פומיקו
בזווית שדה הראייה שלה משכה את תשומת לבה.
פומיקו התיישבה זקוף" .גם עם זה אני יכולה לחיות .זה בסדר
אם שום דבר לא ישתנה .המצב יכול להישאר כמו שהוא ".היא קמה
וניגשה אל קאזו ,פולשת במקצת למרחב שלה .קאזו הניחה בעדינות
את ספל הקפה מול פוסאגי ונסוגה שני צעדים לאחור .מצחה נחרש
קמטים.
"כן ...אה ",היא אמרה.
פומיקו התקרבה עוד יותר" .אז תשגרי אותי ...לשבוע שעבר!"
היא נשמעה כאילו כל ספק שאולי היה לה נשטף מעליה .לא היה
בדיבור ּה ולו שמץ אי־ודאות .תחת זאת הוא נצבע בהתרגשות נוכח
ההזדמנות לשוב לעבר .נחיריה התרחבו בהתלהבות.
"אממ ...אבל —"
קאזו ,שגישתה השתלטנית של פומיקו מילאה אותה אי־נוחות,
זינקה לעקוף אותה וחזרה אל מאחורי הבר כמבקשת מקלט.
"יש עוד כלל חשוב אחד ",היא פתחה.
גבותיה של פומיקו התרוממו בצורה ניכרת בתגובה לדבריה" .מה?
יש עוד חוקים?"
"אי־אפשר לפגוש אנשים שלא ביקרו בבית הקפה הזה .אי־אפשר
לשנות את ההווה .יש רק כיסא אחד שיכול לקחת אותך אל העבר,
ואי־אפשר לעבור ממנו .אחר כך ישנו העניין של מגבלת הזמן ".קאזו
26
