Page 25 - 9322
P. 25

‫לפני שהקפה יתקרר‬

‫"גם אילו חזרתי הביתה‪ ,‬לא יכולתי לעזור לה‪ ",‬היא אמרה והטתה‬
                                            ‫את ראשה בחיוך אווילי‪.‬‬
                                                        ‫"אבל‪"...‬‬

‫"בכל אופן‪ ,‬תודה על הקפה‪ .‬אני צריכה ללכת‪ ",‬היא קטעה את‬
‫נאגארה‪ .‬היא הניחה על הבר את הכסף עבור הקפה וקמה ויצאה‬

                                ‫מהדלת‪ ,‬כאילו היא בורחת מהשיחה‪.‬‬

                    ‫קלאנג־דונג‬

‫נאגארה לקח את המטבעות שהיראיי השאירה ובתוך כך העיף מבט‬
‫אל פומיקו השרועה על השולחן‪ .‬אבל זה היה רק מבט‪ .‬הוא לא נראה‬
‫מתעניין במיוחד בזהות האישה השמוטה על השולחן ב ָפניה כלפי‬
‫מטה‪ .‬הוא אסף את המטבעות בידו הגדולה והקפיץ אותם בשובבות‪.‬‬
‫"היי‪ ,‬אחי‪ ".‬פניה של קאזו צצו כשקראה לו מהחדר האחורי‪ .‬קאזו‬

          ‫קראה לנאגארה "אחי" אף על פי שהיה בן דודה‪ ,‬לא אחיה‪.‬‬
                                                          ‫"מה?"‬

                                             ‫"אחותי קוראת לך‪".‬‬
‫נאגארה העיף מבט על בית הקפה‪" .‬בסדר‪ ,‬אני בא‪ ".‬הוא הניח את‬

                                 ‫המטבעות באגביות בידה של קאזו‪.‬‬
                  ‫"ק ֹוטא ֶקה אמרה שהיא כבר באה‪ ",‬אמרה קאזו‪.‬‬
‫נאגארה קיבל את הבשורה בהנהון‪" .‬שימי עין על בית הקפה‪,‬‬

                                     ‫טוב?" הוא נבלע בחדר האחורי‪.‬‬
                                             ‫"בסדר‪ ",‬היא אמרה‪.‬‬

‫אבל האנשים היחידים בבית הקפה היו האישה הקוראת ספר‪,‬‬
‫פומיקו שעדיין היתה שמוטה על שולחנה‪ ,‬ופוסאגי שרשם הערות‬
‫בעקבות קריאת המגזין הפרוש לפניו‪ .‬קאזו שמה את המטבעות בקופה‬
‫ופינתה את ספל הקפה שהשאירה היראיי‪ .‬אחד משלושת שעוני הקיר‬

                 ‫הגדולים השמיע חמישה גונגים עמוקים ומהדהדים‪.‬‬
                                                 ‫"קפה‪ ,‬בבקשה‪".‬‬

                                ‫‪25‬‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30