Page 22 - 9322
P. 22
ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י
מנומסת ,אבל לא הנימוס המיושב שנקטה כשדיברה אל פומיקו .נימת
קולה היתה עכשיו רכה יותר ,דומה יותר להמיית יונה.
"ערב טוב ",אמרה היראיי ועברה מן הכיסא שליד שולחנה של
פומיקו אל הבר ,כמי שאיבדה עניין בלצחוק ל ֵאי ָדה של פומיקו.
"איפה היית?"
"בבית החולים".
"בשביל מה? בדיקה שגרתית?"
"כן".
"יש לך טיפה צבע ב ּפנים היום".
"כן ,אני מרגישה טוב".
קיי העיפה מבט אל פומיקו ,שעדיין ישבה שמוטה על שולחנה
והטתה את ראשה דרך שאלה .היראיי הינהנה קלות ,וקיי נעלמה
מאחורי הבר ונבלעה בחדר החשוך.
קלאנג־דונג
זמן קצר אחרי שקיי נעלמה ,תחב איש גדול את ראשו בפתח
והתכופף כדי לא להיחבט במשקוף .הוא לבש ז'קט בהיר מעל
מ ֵדי ה ֶשף ,שכללו חולצה לבנה ומכנסיים שחורים .צרור מפתחות
ענקי קירקש בידו הימנית .זה היה נאגאֶרה ט ֹוקי ָטה ,בעל בית
הקפה.
"ערב טוב ",בירכה אותו קאזו.
נאגארה הינהן בתשובה והפנה את עיניו אל הגבר עם המגזין
בשולחן הקרוב לכניסה.
קאזו נכנסה למטבח להביא קנקן קפה כדי למלא את הספל הריק
שהיראיי הגביהה בשתיקה ,ואילו היראיי השעינה מרפק על הבר
והתבוננה בדממה בנאגארה.
נאגארה עמד מול הגבר השקוע במגזין" .פ ּוסאגי ",הוא אמר
בעדינות.
22
