Page 35 - 9322
P. 35

‫לפני שהקפה יתקרר‬

‫מבט נוקב באישה בשמלה‪ .‬האישה בשמלה קראה את ספרה‪ ,‬כמו‬
                                                              ‫תמיד‪.‬‬

                                          ‫קאזו פלטה צחוק קטן‪.‬‬

                    ‫קלאנג־דונג‬

‫"שלום‪ .‬ערב טוב!" אמרה קאזו בברכת השלום השגורה שלה‪.‬‬
                                                         ‫"ק ֹוטא ֶקה!"‬

‫בדלת הפתוחה עמדה אישה‪ .‬היא נראתה אולי בתחילת שנות‬
                                                     ‫הארבעים שלה‪.‬‬

‫קוטאקה לבשה קרדיגן כחול כהה מעל מ ֵדי אחות ונשאה תיק צד‬
‫פשוט‪ .‬היא התנשמה בכבדות־מה כאילו רצה‪ ,‬והצמידה יד אל חז ּה‬

                                     ‫כמבקשת להסדיר את נשימתה‪.‬‬
           ‫"תודה שהתקשרת‪ ",‬היא אמרה‪ .‬היא דיברה במהירות‪.‬‬
‫קאזו הינהנה בחיוך ונבלעה במטבח‪ .‬קוטאקה צעדה שניים־שלושה‬
‫צעדים לעבר השולחן הקרוב ביותר לכניסה ונעמדה ליד האיש ששמו‬

                        ‫פ ּוסאגי‪ .‬נראה כאילו הוא לא הבחין בה כלל‪.‬‬
 ‫"פוסאגי‪ ",‬אמרה קוטאקה בקול עדין השמ ּור על פי רוב לילדים‪.‬‬
‫בתחילה פוסאגי לא הגיב בשום צורה‪ ,‬כאילו לא שם לב שקראו‬
‫בשמו‪ .‬אבל משהבחין בה בשולי שדה הראייה שלו‪ ,‬נפנה אליה במבט‬

                                                                ‫ריק‪.‬‬
                                           ‫"קוטאקה‪ ",‬הוא המה‪.‬‬
              ‫"כן‪ .‬זאת אני‪ ",‬אמרה קוטאקה בהיגוי ברור ומדויק‪.‬‬
                                             ‫"מה את עושה פה?"‬
              ‫"היה לי קצת זמן וחשבתי אולי לשתות כוס קפה‪".‬‬
                                     ‫"אה‪ ...‬בסדר‪ ",‬אמר פוסאגי‪.‬‬
‫הוא שב והשפיל מבט למגזין‪ .‬קוטאקה הוסיפה להביט בו‬
‫והתיישבה לתומה על הכיסא מולו‪ .‬הוא לא הגיב אלא הפך דף‬

                                                             ‫במגזין‪.‬‬

                                ‫‪35‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40