Page 37 - 9322
P. 37

‫לפני שהקפה יתקרר‬

                                    ‫"אה‪ ,‬לא יכולת לשבת שם?"‬
                                                      ‫"כן‪ ...‬לא‪".‬‬

‫השיחה שלהם לא עזרה לשכך את פחדיה הגרועים ביותר‪ .‬פומיקו‬
                                                   ‫כירכמה את פניה‪.‬‬

        ‫"פוסאגי‪ ,‬מה אתה רוצה לעשות כשתחזור אחורה בזמן?"‬
‫לא היה מקום ִלטעות — פוסאגי ישב והמתין שהאישה בשמלה‬
‫תלך לשירותים‪ .‬הגילוי הזה היה מכה אדירה לפומיקו‪ .‬אכזבה פשטה‬
‫על פניה‪ ,‬והיא קרסה על השולחן פעם נוספת‪ .‬השיחה הנוראית‬

                                                             ‫נמשכה‪.‬‬
                                     ‫"משהו שאתה רוצה לתקן?"‬
‫"אחח‪ ".‬פוסאגי חשב רגע‪" .‬זה הסוד שלי‪ ",‬הוא אמר‪ .‬הוא חייך‬
                            ‫חיוך ילדי רחב של שביעות רצון עצמית‪.‬‬

                                                   ‫"הסוד שלך?"‬
                                                            ‫"כן‪".‬‬

‫אף על פי שפוסאגי אמר שזה סוד‪ ,‬קוטאקה חייכה כאילו היא‬
           ‫מרוצה מדבר־מה‪ .‬אחר כך העיפה מבט באישה שבשמלה‪.‬‬

     ‫"אבל לא נראה שהיא עומדת ללכת לשירותים היום‪ ,‬נכון?"‬
‫פומיקו לא ציפתה לשמוע זאת‪ .‬היא הגיבה אוטומטית בהרמת‬
‫ראשה מן השולחן‪ .‬התנועה היתה מהירה כל כך‪ ,‬שהיא כמעט נשמעה‪.‬‬
‫יש אפשרות שהאישה אולי אפילו לא תלך לשירותים? קאזו אמרה‬
‫שהיא הולכת פעם ביום‪ .‬אבל כמו שהאישה שם אמרה‪ ,‬אולי האישה‬
‫בשמלה כבר עשתה את הביקור היומי שלה‪ ...‬לא‪ ,‬לא ייתכן שזה‬

                         ‫המקרה‪ .‬אני באמת מקווה שזה לא המקרה‪.‬‬
‫פומיקו התפללה שזה לא המקרה והמתינה בחשש לשמוע מה יגיד‬

                                                      ‫פוסאגי עכשיו‪.‬‬
‫"אולי זה נכון‪ ",‬הוא אמר‪ ,‬נכון להודות באפשרות הזאת‪ .‬אין מצב!‬
‫פיה של פומיקו נפער לקראת צווחה‪ ,‬אך היא נאלמה דום מרוב זעזוע‪.‬‬
‫מדוע האישה בשמלה לא עומדת ללכת לשירותים? מה יודעת האישה‬

                      ‫ששמה קוטאקה? היא מוכרחה לקבל תשובות‪.‬‬

                                ‫‪37‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42