Page 39 - 9322
P. 39
לפני שהקפה יתקרר
קאזו הזינה את הסכום במקשים המסורבלים של הקופה העתיקה.
פוסאגי ,מצדו ,גישש בתיק השני שלו ,בכיס החולצה ,בכיס האחורי
ובכל מקום אחר שהיה מסוגל להעלות על דעתו...
"מוזר ,הארנק שלי "...הוא מילמל.
נראה שבא לבית הקפה בלי הארנק .הוא חיפש שוב ושוב באותם
המקומות ,ועדיין לא מצא אותו .הוא נראה נסער בעליל ,קרוב
לדמעות אפילו.
פתאום הושיטה קוטאקה ארנק והגביהה אותו מול פניו.
"הנה".
זה היה ארנק גברים מעור שחוק — מקופל לשניים ,מלא ותפוח
במה שנראה כערימת קבלות .הוא שתק רגע ובהה בארנק המוצג לו,
המום באמת ובתמים .לבסוף לקח בלי אומר את הארנק שהוצע לו.
"כמה?" הוא שאל בעודו מפשפש בתא המטבעות כאילו זה הרגל
שגור.
קוטאקה לא אמרה דבר .היא פשוט עמדה מאחורי פוסאגי
והתבוננה בו בזמן ששילם" .שלוש מאות ושמונים ין ",אמרה קאזו.
פוסאגי שלף מטבע ונתן אותו לקאזו.
"בסדר ,הנה חמש מאות ין"...
קאזו לקחה את הכסף והכניסה אותו לקופה.
צ'א־צ'ינג...
היא שלפה מהמגירה את העודף.
"העודף שלך ,מאה ועשרים ין ".קאזו הניחה בזהירות את העודף
והקבלה בידו של פוסאגי.
"תודה על הקפה ",הוא אמר והכניס את העודף בזהירות לארנק.
הוא הכניס את הארנק לתיק ,וכאילו שכח מקיומה של קוטאקה ,ניגש
במהירות אל הדלת.
קלאנג־דונג
39
