Page 16 - 9322
P. 16

‫ט ֹושיקאז ּו קאוואג ּוצ'י‬

‫עברו כמה שנים מאז זכה בית הקפה לרגע התהילה שלו בזכות‬
‫אגדה אורבנית‪ ,‬שלפיה יש ביכולתו להחזיר אנשים בזמן אל העבר‪.‬‬
‫פומיקו‪ ,‬שלא היה לה עניין בדברים מהסוג הזה‪ ,‬הניחה לפרט הזה‬
‫להתפוגג מזיכרונה‪ .‬הביקור שלה בשבוע שעבר היה מקרי לגמרי‪ .‬אבל‬
‫אתמול בלילה היא צפתה בתוכנית טלוויזיה‪ .‬בפתח התוכנית דיבר‬
‫המארח על "אגדות אורבניות"‪ ,‬ופתאום‪ ,‬כאילו הכה ברק בתוך ראשה‪,‬‬
‫היא נזכרה בבית הקפה‪ .‬בית הקפה שמחזיר אנשים בזמן‪ .‬הזיכרון היה‬

               ‫חלקי‪ ,‬אך את משפט המפתח הזה היא זכרה בבהירות‪.‬‬
‫אם אחזור לאחור בזמן‪ ,‬אולי אוכל לתקן את המצב‪ .‬אולי אוכל‬
‫לדבר שוב עם גורו‪ .‬היא חזרה שוב ושוב בראשה על המשאלה‬
‫הגחמנית‪ .‬היא פיתחה אובססיה כלפיה ואיבדה כל יכולת שיפוט‬

                                                             ‫מאוזנת‪.‬‬
‫למחרת בבוקר הלכה לעבודה אחרי ששכחה לאכול ארוחת בוקר‪.‬‬
‫רוחה לא היתה נתונה לעבודה‪ .‬היא ישבה שם והתעסקה באובססיביות‬
‫בזמן החולף‪ .‬אני רק רוצה לוודא‪ .‬היא רצתה לברר זאת כך או אחרת‬
‫מהר ככל האפשר‪ .‬יום עבודתה היה שורה ארוכה של טעויות מרושלות‪.‬‬
‫כל כך מפוזרת היתה‪ ,‬עד שעמיתה שלה שאלה אם היא בסדר‪ .‬בסוף‬

                                 ‫היום היא הגיעה לשיא פיזור הדעת‪.‬‬
‫נדרשה לה חצי שעה להגיע ברכבת מה ֶחברה שעבדה בה לבית‬
‫הקפה‪ .‬היא פחות או יותר רצה את כברת הדרך האחרונה מהתחנה‪.‬‬

                       ‫היא נכנסה קצרת נשימה ופנתה מיד אל קאזו‪.‬‬
‫"תחזירי אותי בזמן לעבר‪ ,‬בבקשה!" היא הפצירה עוד לפני שקאזו‬

                     ‫הספיקה לגמור להגיד לה‪ ,‬שלום‪ ,‬ברוכה הבאה‪.‬‬
‫ההתרגשות שלה נמשכה עד שסיימה להסביר‪ .‬אבל עכשיו‪,‬‬

            ‫משסקרה את תגובתן של שתי הנשים‪ ,‬הרגישה לא בנוח‪.‬‬
‫היראיי פשוט המשיכה לבהות בה באותו חיוך מעושה‪ ,‬ואילו פניה‬

         ‫של קאזו היו ריקות מכל הבעה‪ ,‬והיא נמנעה מכל קשר עין‪.‬‬
‫אם עניין החזרה אחורה בזמן היה נכון‪ ,‬המקום הזה בטח היה עולה‬
‫על גדותיו מרוב אנשים‪ ,‬חשבה פומיקו לעצמה‪ .‬אבל האנשים היחידים‬

                                ‫‪16‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21