Page 65 - 26114מ
P. 65
פרק שני
שאם לסבול אז גם לשמוח
"לא שמענו כלום כבר יומיים".
"היא נסעה ביום שני לתל אביב .נפרדנו ממנה בבוקר ,היתה
אמורה להגיע לרחוב הרבי מבכרך ,35לא הגיעה לשם .כבר חיפשנו
שמה בסביבה ,אבל היא לא הגיעה לשם .דיברנו איתכם בלילה .כן,
עם האוטו .נתנו לכם את המספר .כחול ,קיה .כן .אנחנו משתגעות.
בבקשה".
"אבא? כמה הודעות! איך אתה לא חוזר אלי! אמא נעלמה ,בוא
מהר .תגיד להם בצבא ,זה יותר חשוב .כן ,כן .תבוא ,אנחנו משתגעות
מדאגה .עכשיו ,כן .היא גם פה ,גם אביחי .רק שלא קרה אסון".
לימור סוגרת את הטלפון ומתחילה למרר בבכי .עד עכשיו התאפקה.
אמרה לרננה שאולי אמא נסעה לחיפה למה הקבר של סבתא שם.
אבל כשלא חזרה גם בלילה ועוד יום והנה עכשיו כבר ערב ,ואבא
במילואים .יפה פה ,השאירה את הילד שלה והבעל שלה ובאה להיות
איתן .לא ספרו לעוד אנשים כי לא רצו שידאגו סתם ,אבל עכשיו גם
65
