Page 66 - 26114מ

‫יהודית איתן‬

‫שושנה יודעת‪ .‬גם היא רצתה לדבר עם בת שבע וחיפשה אותה ולא‬
‫מצאה‪ .‬היא לא עונה בטלפון ולא בווטסאפ‪ .‬ירדנה גמרה את המבחן‬
‫והלכה לראות מה קורה‪ ,‬חשבה שאמא עם אלברט‪ .‬לא‪ .‬חשבה אולי‬
‫הלכה לשתות קפה אצל שלום‪ .‬לא‪ .‬חשבה שאולי הלכה להסתכל על‬
‫שמלות בוויטרינות של בן יהודה‪ .‬לא‪ .‬אחר כך נסעו לחיפה לקבר של‬
‫סבתא‪ .‬לא‪ .‬חזרו לאשדוד לקבר של סבא‪ .‬לא‪ .‬התקשרו לדוד שאול‪,‬‬
‫אולי־אולי דיברה איתו‪ ,‬אמר לא‪ .‬למה‪ ,‬קרה משהו? שאל‪ .‬אמרו לו‬

‫לא‪ ,‬זה בסדר‪ .‬אז איפה היא?‬

‫בת שבע פוקחת עיניים‪ .‬מולה תלויה תמונה גדולה‪ ,‬זוג מחזיק ידיים‪,‬‬
‫הולך על החוף‪ .‬היא ממקדת את המבט‪ ,‬מעבירה לאט את הראש‬
‫לשמאל‪ ,‬לעבר החלון‪ .‬לרגע לא זוכרת איפה היא‪ ,‬מקום לא מוכר‪ .‬היא‬
‫שוכבת במיטה רחבה‪ ,‬בעיניים פקוחות‪ ,‬מתבוננת אל המנורה בתקרה‪,‬‬
‫שידה קטנה עם נר צבעוני וקערית עלים ריחניים מונחים על מפית‬
‫רקומה לצדה‪ .‬ממול מדף עם כמה ספרים לקריאה‪ .‬מימין דלת עץ‬
‫מעט פתוחה‪ ,‬בטח לשירותים‪ .‬היא שוכבת בתחתונים בלבד‪ ,‬התפשטה‬
‫כמו שהיא ונפלה למיטה‪ .‬היא מתרוממת לאט‪ ,‬מתיישבת‪ ,‬שדיה‬
‫הכבדים מתחככים בעורה‪ ,‬מראה מולה‪ .‬היא מתבוננת בעצמה‪ .‬מרימה‬
‫יד‪ ,‬גורפת את שערה הפזור ומיישרת לאחור‪ .‬האיפור השחור מרוח‪.‬‬
‫היא נראית כמו הצרות שלה‪ .‬אין לה כוח לקום‪ .‬היא נשכבת חזרה‬
‫ומתכרבלת שוב בשמיכה‪ ,‬המחשבות מאתמול חוזרות‪ .‬היא הרגישה‬
‫משהו‪ ,‬ידעה בלב‪ ,‬משהו לא בסדר‪ .‬אבל ככה? אומר הולך למילואים‬
‫וככה? בת שבע מעלה את תמונת הזוג המתנשק בבית הקפה‪ ,‬את ידו‬

‫‪66‬‬