Page 71 - 26114מ

‫בת שבע סלון כלות אשדוד‬

‫"בטח‪ ,‬בת שבע‪ .‬את רואה‪ ,‬הכול פנוי‪ ,‬מה שטוב לך‪ .‬אני בבית‪ ,‬אם‬
‫את צריכה משהו רק תגידי‪ .‬אם תרצי להישאר עוד לילה‪ ,‬אז אולי נלך‬

‫לאכול היום יחד‪ ,‬יש פה מסעדה טבעונית נהדרת במושב‪".‬‬
‫רחל פונה לביתה‪ ,‬בת שבע חוזרת לבקתה‪ .‬היא חושבת אולי‬
‫כדאי להתקשר ללימור‪ .‬לא בא לה‪ .‬בערב‪ ,‬תנוח ואז‪ .‬עוד קצת‬
‫הסתתרות‪ .‬היא נכנסת לבקתה‪ ,‬המיטה קוראת לה‪ .‬היא פושטת את‬
‫שמלתה‪ ,‬עירומה כביום היוולדה היא נשכבת במיטה‪ ,‬לאה‪ .‬התחתונים‬
‫מכובסים‪ ,‬תלתה אותם בחוץ‪ ,‬גופה מתחכך בסדינים‪ ,‬מתעורר לחיים‪.‬‬
‫מתי שכבה ככה לבד‪ ,‬עם עצמה‪ ,‬עירומה? היא לא יודעת‪ .‬אולי אף‬
‫פעם‪ .‬תמיד היו איציק‪ ,‬הילדות‪ ,‬או אבא‪ ,‬או אמא‪ .‬הנה‪ ,‬היום לבד‪,‬‬
‫רחוקה מהמוכר‪ .‬שקט‪ ,‬בחוץ מצייצות ציפורים‪ ,‬הווילונות המוגפים‬
‫משרים אווירה של עולם בתוך עולם‪ ,‬בת שבע עוצמת עיניים‪ ,‬ריח קל‬
‫של יסמין עולה מן הסדינים‪ .‬גופה הרפוי נימוח בין קפלי הבד‪ ,‬לאט‬
‫ידיה נעות עליו‪ ,‬פותחות את צבעי הקשת של מניפת גופה‪ ,‬מגלות‬
‫לה פינות נסתרות‪ ,‬עונג אחרי עונג היא לא מרפה‪ ,‬משדיה‪ ,‬ערוותה‪,‬‬
‫בטנה‪ ,‬שתי ידיה חופנות‪ ,‬מלטפות‪ ,‬נשאבות אל מקומות שהיה לה רק‬
‫רמז לקיומם‪ .‬מחיה את עצמה בעצמה‪ .‬היא נפעמת מהגילוי‪ ,‬מהרשות‬
‫שלקחה לגעת‪ ,‬על החופש מההרגלים הקבועים‪ ,‬עד שהיה נדמה שרק‬

‫כך ולא אחרת‪ ,‬מהתעוזה‪.‬‬
‫לאחר גלי הרטט היא שוקטת‪ ,‬נרדמת לקצת וכשקמה‪ ,‬היא נמתחת‪,‬‬
‫פושטת את איבריה לרוחב המיטה‪ ,‬נאספת‪ ,‬מתרוממת‪ ,‬מתלבשת‪,‬‬
‫מתאפרת‪ ,‬מסתרקת‪ ,‬אוספת חפציה ויוצאת בחזרה החוצה‪ .‬גווה זקוף‪,‬‬

‫תנועותיה מכוונות‪ ,‬היא תמשיך לנסוע‪ ,‬עוד לא החליטה לאן‪.‬‬

‫‪71‬‬