Page 69 - 26114מ
P. 69

‫בת שבע סלון כלות אשדוד‬

‫לנו משהו בארון בשבילך‪ ",‬אומרת רחל בקול של מארחת‪" .‬איך את‬
                                          ‫מרגישה היום? יותר טוב?"‬

‫בת שבע לא עונה‪ .‬אם היתה יודעת זותי‪ .‬איך תספר לה מה ומה‪.‬‬
‫יותר טוב תתחיל מעכשיו לשתוק‪ ,‬שלא יתחיל לה עוד הפעם הדמעות‬

                     ‫למה זה עומד לה בגרון ונראה אם תוכל לבלוע‪.‬‬
                                  ‫"מה לתת לך‪ ,‬בת שבע‪ ,‬דברי‪".‬‬

‫"תודה‪ ,‬רחל‪ ,‬לא יודעת‪ .‬אין לי תיאבון‪ .‬אולי כוס תה נענע עם‬
‫איזה עוגייה קטנה יספיק‪ .‬באמת‪ ",‬היא אומרת ומרגישה את האוויר‬
‫שנכנס לה מהפתח של השמלה‪ .‬לא רגילה להיות ככה פתוח‪ ,‬משחרר‬

                                                      ‫לה את הסגור‪.‬‬
‫רחל לא דוחקת בה לדבר‪ ,‬מושיבה אותה ליד שולחן עגול‬
‫מעץ‪ ,‬מניחה תחתית מבד‪ ,‬קנקן תה מהביל שעולה ממנו ריח‬
‫מנתה‪ ,‬לימון פרוס לרבעים‪ ,‬כוס זכוכית גדולה‪ ,‬צלוחית עוגיות‬
‫גרנולה‪ ,‬סלסילת לחמניות קטנות עם חמאה וריבה ביתית וצלוחית‬
‫גבינה לבנה‪" .‬את בטוחה שאת לא רוצה גם סלט או חביתה?" היא‬

                                                             ‫שואלת‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬לא‪ .‬גם ככה קשה לי האוכל‪ .‬התה זה טוב‪ .‬תודה‪ ",‬אומרת‬
‫בת שבע ומוזגת לעצמה מי מנתה‪ .‬יושבת‪ ,‬טובלת בשקט של המושב‪.‬‬

                               ‫מרחוק שומעת טרקטור וגעיית פרות‪.‬‬
               ‫"אין אנשים‪ ,‬אה?" היא אומרת לרחל‪ ,‬וזו מהנהנת‪.‬‬
‫"את לבד? אין לך משפחה‪ ,‬בעל‪ ,‬ילדים?" היא שואלת ואחר כך‬

                         ‫מתחרטת‪ .‬למה שאלה‪ ,‬עכשיו גם זו תשאל‪.‬‬
‫"בעלי נפטר לפני חצי שנה‪ .‬בנינו יחד את הצימרים לפני משהו‬
‫כמו שבע שנים‪ ,‬ואז הוא חלה והכול נפל עלי‪ .‬לפני חצי שנה נפטר‪.‬‬
‫יש לנו שלושה ילדים‪ ,‬כולם עברו לתל אביב‪ ,‬את יודעת‪ ,‬ככה זה היום‪.‬‬

                                ‫‪69‬‬
   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74