Page 68 - 26114מ

‫יהודית איתן‬

‫כך מתרוממת לאיטה‪ ,‬מתיישבת‪ ,‬מתבוננת על תמונת הזוג בשקיעה‪,‬‬
‫נאנחת שוב‪ ,‬קמה בכבדות ונכנסת למקלחת‪ .‬המים מנקרים את‬
‫גבה‪ ,‬היא מגבירה את החום‪ ,‬מרימה סנטר‪ ,‬ראשה נוטה לאחור‪,‬‬
‫שערה נרטב‪ ,‬היא חייבת לשטוף ממנה את הריח של הקיא‪,‬‬
‫את הדמעות‪ ,‬היא מרגישה איך החום מרחיב לה את כלי הדם‪ .‬היא‬
‫מפנה את שדיה אל הזרם‪ ,‬את בטנה‪ ,‬חופנת מים בכף יד קעורה‪,‬‬
‫מרחיבה את שפתי ערוותה ומחדירה מים לנקביה‪ ,‬נוגעת בשתי‬
‫ידיים בפניה‪ ,‬פותחת את פיה אל המים החמים‪ ,‬בולעת‪ .‬מים מזככים‪,‬‬
‫היא עומדת כך דקות ארוכות‪ ,‬רפויה‪ .‬לוקחת סבון רחצה ומכבסת‬
‫את תחתוניה‪ .‬מתנגבת‪ ,‬לובשת חזרה את שמלתה‪ ,‬שדיה רפויים‬
‫בלא חזייה‪ ,‬נעים בתוך הבגד‪ ,‬פטמותיה מזדקרות‪ .‬היא שולפת מסרק‬
‫קטן מתיקה‪ ,‬מסרקת את שערה לאחור‪ ,‬נועלת כפכפי בד שמוצאת‬
‫בארון ויוצאת מהבקתה‪ .‬מתבוננת על סביבותיה‪ ,‬היא לבד‪ ,‬אין‬
‫איש‪ .‬מולה פרוש שדה חרוש‪ ,‬בין התלמים מבצבצים עלעלים‬
‫ירוקים בקווים ישרים מדודים עד לאופק‪ .‬בקרבתה סלעים גדולים‬
‫תוחמים דבוקה של חמש בקתות עץ‪ ,‬שיחי גרניום בפרחים אדומים‬
‫ּוורודים‪ ,‬חרציות צהובות פזורות על האדמה‪ ,‬סלסלי כסף לבנים‬
‫כאילו הטבע שפך את זרעיו בלא סדר‪ ,‬עלווה ירוקה עדינה צומחת‬
‫בין אבני השביל הפונה מהבקתה שבה ישנה לעבר מתחם במרכז‬
‫הרחבה‪ .‬שקט לא מוכר‪ .‬לפתע תרנגול קורא ומתגלה בהליכה‬
‫מהירה‪ ,‬מניע ראשו קדימה אחורה‪ ,‬כרבולתו נרעדת‪ .‬להקת דרורים‬
‫משתחררת אל על מעץ פיקוס גדול העומד בחצר עת היא צועדת‬

‫לעבר הרחבה‪.‬‬
‫"רחל?" היא שואלת‪.‬‬
‫"בת שבע! איזה רעננה! אולי את צריכה בגדים להחלפה? בטח יש‬

‫‪68‬‬