Page 67 - 26114מ

‫בת שבע סלון כלות אשדוד‬

‫של איציק מונחת על כתפה של‪ ...‬של מי? איך עשה לה ככה? איך‬
‫חיו כל החיים ביחד‪ .‬מי זה איציק שככה ממול וככה מאחורה‪ .‬היא‬
‫מנסה לא לסעור שוב‪ .‬אתמול נסעה ולא ראתה בעיניים‪ ,‬עד נהריה‬
‫ליד הים‪ .‬הלכה על החול והקיאה‪ ,‬אולי שלוש פעמים‪ ,‬הדמעות ירדו‬
‫לה מהעיניים‪ ,‬על כל השנים שהלכו‪ .‬היא יודעת שדי‪ ,‬אף פעם לא‬
‫תוכל להיות שוב עם איציק‪ .‬נגמר‪ .‬היא מסתכלת על התמונה ממול‪,‬‬
‫גם הוא והיא היו פעם ככה בחוף הים באשדוד‪ ,‬הלכו עם הידיים‪ ,‬היו‬
‫צעירים‪ ,‬יפים‪ .‬איך בגד בה‪ ,‬איך‪ .‬על נחמיאס עוד יכלה לחשוב‪ ,‬על‬
‫ניסו‪ .‬אבל איציק? בחיים לא‪ .‬ואיך אמר לה מילואים? והיא רצה כל‬
‫היום‪ ,‬עובדת כמו חמור‪ ,‬לא רואה בעיניים‪ .‬איך תחזור‪ְ ,‬למה תחזור‪.‬‬
‫בא לה להישאר כאן בצימר‪ .‬הטלפון מת‪ ,‬שכחה להטעין ואין לה חוט‪.‬‬
‫בטח הבנות משוגעות‪ .‬טוב לה‪ ,‬שידאגו כולם‪ .‬נמאס לה הפוך‪ ,‬שהיא‬
‫דואגת‪ .‬לנענע את איציק‪ ,‬שידאג גם הוא‪ .‬לא‪ .‬לא בא לה לראות אותו‪,‬‬
‫לא להסתכל לו בעיניים‪ .‬פרץ של בכי שוב תוקף אותה‪ .‬איך תחזור‬

‫לאשדוד‪ ,‬איך תסתכל בעיניים לאנשים‪.‬‬
‫שלוש דפיקות נשמעות על הדלת‪" ,‬בוקר טוב‪ ,‬בת שבע‪ .‬תרצי‬
‫לאכול? אני פשוט עוד מעט סוגרת את ארוחת הבוקר‪ ",‬אומר קול נשי‬

‫ברכות‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬כן‪ .‬אני מתקלחת ובאה‪ ,‬כמה דקות‪ ,‬תחכי לי‪ ",‬עונה בת‬
‫שבע‪ .‬נזכרת ברחל‪ ,‬האישה שפגשה על החוף‪ .‬מלאך‪ .‬ראתה אותה‬
‫מקיאה‪ ,‬בוכה‪ ,‬לא שאלה כלום‪ ,‬אמרה לה‪ ,‬יש לי צימר‪ ,‬בואי תשתי‬
‫כוס תה‪ ,‬תלכי לישון ומחר אם תרצי תספרי לי מה קרה‪ .‬איזה‬
‫אישה‪ ,‬שאין דברים כאלה‪ .‬נתנה לה מגבת‪ .‬היא עכשיו תכבס את‬
‫התחתונים‪ ,‬תלך בלי‪ ,‬מתחת לשמלה לא יראו‪ .‬תשים לייבוש אחר כך‬
‫תלבש‪ .‬היא נשארת שכובה במיטה‪ ,‬מקופלת על צדה‪ ,‬נאנחת‪ ,‬אחר‬

‫‪67‬‬