Page 152 - KETER TORA
P. 152
פרק ז
מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה
כמ"ש שמוע מזבח טוב וגו' ,וכל שכן מתפלה שהוא במקום זבח ,וכשאינו רוצה
לשמוע אז גם תפילתו תועבה ,ואמר גם תפילתו לומר שאף השבחים שבהתפילה גם כן
תועבה ,ומכל שכן שהבקשות היא תועבה וזהו גם תפלתו.
[משלי פרק כ"ח פס' ט']
אין לך מידה טובה הימנה
כלומר התורה צרופה ומזוקק שבעתים והכל כלול בה ואין לך מדה טובה הימנה,
ולכן סיב ובלה בה ומינה לא תזוע.
[משלי פרק ל' פס' ה']
תלמידי חכמים נקראים גדולים
ארבע הם קטני ארץ ,שהתלמידי חכמים נקראים גדולים ,ואלו הד' אינם ת"ח לכך
הם קטני ,ואמר ארץ שבעלי מצות נקראים עמי הארץ ,שכל מעשה המצות מן הארץ,
והת"ח נקראו יראי שמים שהתורה היא מן השמים.
[משלי פרק ל' פס' כ"ה]
התורה כרכא דכולא ביה
הענין ,שאיזה ת"ח המקפיד על חלוקו כו' ,היינו שמדותיו של אדם הן חלוקו ,ולכן
נקרא מדו כמ"ש ולבש הכהן מדו בד ,ואמרו ז"ל מדו כמדתו ,והיינו במדה שהוא מודד
כו' .והנה אין צדיק בארץ גו' ,אבל הת"ח אם רואה שנכשל באיזה דבר מגונה מיד הוא
רואה להפכה ,כי התורה כרכא דכלא בה ,לכן מסיים בן בג בג סוף אבות שהן תקוני
המדות הפוך בה והפוך בה דכלא בה ,ומינה לא תזוע.
והיינו שרפואת הנפש הוא דוגמת רפואת הגוף שצריך לרפאותה בהפכה כמ"ש
למעלה כן המדות צריך להפכן לטובה ,והנה ראש כל מדות הרעות הוא מדת התאוה
152
