Page 275 - KETER TORA
P. 275
תורה לשמה
הלומד בקביעות מוכרח שיכנס בו כוונה לשמה ,ועי"ז נתקדש ונטהר כל מה שלמד
וגם אם נראה שכל ימי חייו מנעוריו ועד זקנה ושיבה היה עסקו בה שלא לשמה .ג"כ
אתה חייב לנהוג בו כבוד וכ"ש שלא לבזותו ח"ו .שכיון שעסק בתורת ה' בתמידות
בלתי ספק שהיה כוונתו פעמים רבות גם לשמה .כמו שהבטיחו רז"ל שמתוך שלא
לשמה בא לשמה .כי אין הפי' דוקא שיבא מזה ללשמה עד שאחר כך יעסוק בה תמיד
כל ימיו רק לשמה.
אלא היינו שבכל פעם שהוא לומד בקביעות זמן כמה שעות רצופים .אף שדרך כלל
היתה כונתו שלא לשמה .על כל זה בלתי אפשר כלל שלא יכנס בלבו באמצע הלימוד
על כל פנים זמן מועט כוונה רצויה לשמה .ומעתה כל מה שלמד עד הנה שלא לשמה
נתקדש ונטהר על ידי אותו העת קטן שכיון בו לשמה.
[נפש החיים בפרקים שלפני פרק ד' ,פרק ב' ,ג']
כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ...נקרא רע אהוב ...משמח
את המקום ...ומכשרתו להיות צדיק ,חסיד ,ישר ,ונאמן .ומרחקתו
מן החטא ,ומקרבתו לידי זכות .ונהנין ממנו עצה ,ותושיה ,בינה,
וגבורה ,שנאמר [משלי ח'] לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה
לשמה עיקרה לשם אהבת תורה ליגע ולעמוד על שרשה
שנו חכמים כו' .כל העוסק בתורה לשמה כו' .ענין הלשמה עיקרה לשם אהבת
התורה ליגע ולעמוד על שרשה [וע' נפש החיים שע"ד פ"א פ"ב פ"ג וכו'] אבל אם יחשוב אדם
כי לשמה הכוונה לדביקות ,ואם כן לדעתו ודמיונו יחשוב שיעסוק בשירות ותשבחות
ובפרט בספר תהלים מנעים זמירות ישראל המעוררים אהבת ה' וקרבתו וזה די לו ובזה
יחיה חיים ערבים .אבל לא כן הוא כי הלא מצינו במדרש שדוד בקש שהעוסק בשיריו
ובזמריו יחשב לו כעוסק בנגעים ואהלות .הרי שנגעים ואהלות יקרים יותר ולא מצינו
שהסכים הקב"ה לו בזה.
275
