Page 279 - KETER TORA
P. 279
תורה לשמה
עץ חיים למחזיק בה .אבל אם לומד למען התורה לתמכה ולסעדה לשמה ולמענה וזהו
תומכיה מאושר יותר.
[רוח חיים פרק ו' משנה א']
איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם ,כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו
מן האדם ,והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה ,שאין אתה יודע מתן שכרן של
מצות ,והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ,ושכר עבירה כנגד הפסדה
היצה"ר מפתה להיות טוב מיצה"ט ,וכוונתו שודאי לא יעשה ויתבטל מלימודו
כי העיקר בבוא האדם להתקרב אל ה' ולטהר גבר ,יראה כי כל מעשיו לה' יהיו
קבועים לא יעברו ,הן זמנו לתורה כמועד חצי יום ילמוד בבהמ"ד לא ישוב מפני
כל אף אם יהיה לו עסק גדול וכן לעבודה .ואילולי כן קרעים תלביש נומה .ואם כי
העוסק תמיד לא יעשה תמיד לשמה .מ"מ לא יניח עסקו בשביל זה ,כי הוא פיתוי
היצר לאמר לא תעשה לפני כל והוי הצנע לכת ועבוד מאהבה ומפתהו לטוב יותר
מיצ"ט .וכוונתו כי זה בודאי לא יעשה האדם תמיד ויתבטל לגמרי .אבל אם ילמוד
תמיד יגבר היצ"ט עד כי יבוא כמה פעמים ללמוד לשמה .ועכ"ז ירוויח גם כן מה
שלמד שלא לשמה .וגם הוא מבוא גדול לבוא לשמה מאם לא ילמוד כלל.
מקומך אל תנח
וכן במעשה המצות אם רוח היצר הזקן וכסיל יעלה עליו את מקומו בל יניח .ואם לא
יהיה לשמה עכ"פ הוא עושה המצוה .אבל אם ימתין עד שתתחולל דעתו עליו לכונן
הכוונה מי יודע אם יגיע לעשות המצוה .ולמשל תפילין ידוע ענינם להכניע כל החושים
ומחשבות המוח לעבודתו ית"ש .ואם ימתין עד שיחקק דבר זה במחשבתו ואז ילבשם.
היה הולך כל השנה בלא תפילין אך אם מניחן אז בנקל יבוא לידי מחשבה זו.
279
