Page 91 - KETER TORA
P. 91

‫תורה לשמה‬

‫בתורה כדי לידע כל דין לאמיתו‪ ,‬זה הלומד אין טוב לו בשעת עסקו אלא אח"כ כשידע‬
‫הדין‪ .‬אבל הלומד כדי לקיים מצות בוראו ית'‪ ,‬טוב לו ג"כ בעת שלומד ועושה מצות הבורא‬

                                                                      ‫יתברך במה שלומד‪.‬‬
‫וזהו שאמרו אין טוב לאדם ‪ -‬פי' הטוב אינו באדם‪ ,‬שיאכל וישתה ‪ -‬שיעסוק בתורה‬
‫ובמצות‪ ,‬והראה את נפשו טוב בעמלו ‪ -‬פי' אא"כ הוא מראה לנפשו שיהיה טוב לו‬
‫בעמלו עצמו דהיינו שיהיה כוונתו לקיים מצות הש"י‪ ,‬ואז טוב לו ג"כ אף בעת עמלו‪.‬‬
‫וזהו שאמרו את פני מבין חכמה ‪ -‬שהמבין רואה את חכמה שלפניו ונהנה ממנה מפני‬
‫שכוונתו לקיים מצות בוראו‪ ,‬אבל עיני הכסיל ‪ -‬שלומד כדי לידע דינים‪ ,‬עיניו על קצוי‬

                           ‫ארץ ‪ -‬שאינו נהנה עד שילמוד מה שלבו חפץ ויגמור אותה‪.‬‬

‫[כיו"ב מובא ג"כ בשנות אליהו סוף ברכות‪ ,‬ומוסיף שם לבאר לפ"ז גם דברי הגמ' בברכות ‪ -‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫יותר מירא שמים‪ ,‬וז"ל שם‪ :‬וזהו שאמר הגמרא ‪ -‬גדול הנהנה מיגיעו‪ ,‬פי' שיהנה תיכף בשעת יגיעו הן בלימוד הן‬
‫באכילה‪ ,‬הוא יותר מירא שמים‪ ,‬היינו מי שיש לו מדת מועיל ‪ -‬שלומד ואוכל גם כן לשם שמים‪ ,‬אבל אינו נהנה‬

                                                                                                                ‫תיכף‪]...‬‬
‫[משלי פרק י"ז פס' כ"ד]‬

                     ‫אפילו שלא לשמה זה גחלים על ראש היצה"ר‬

‫אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים‪ .‬ואל תאמר הלא הוא שונאי‬
‫ואיך אאכילהו והוא עשה לי רעה‪ .‬כי גחלים אתה חותה על ראשו‪ ,‬שנכוה ראשו ולא‬

                                                      ‫יכול להקים ראשו נגדך מחמת זה‪.‬‬

‫והענין שקאי על היצר הרע שנקרא שונא כמ"ש בגמרא‪ ,‬ואמרו אם פגע בך מנוול‬
‫זה משכהו לבית המדרש‪ .‬אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ‪ ,‬והיינו אם יפגע‬
‫בך מנוול שהוא היצה"ר ורוצה להטות אותך מן התורה שלא תלמוד כלל משכהו‬

                                                                                ‫לבהמ"ד‪.‬‬

‫כי אם האדם יתחיל ללמוד תיכף לשמה לא יניח לו אך יתחיל שלא לשמה ומתוך‬
‫שלא לשמה בא לשמה‪ ,‬וזהו משכהו ג"כ לבהמ"ד שיהיה עמך והיינו שתלמוד שלא‬
‫לשמה וממילא יתבטל כי מתוך שלא לשמה בא לשמה‪ ,‬ומכל שכן שכוונתך לשם‬

                               ‫שמים וגם הוא אינו רוצה באמת אפילו בהשלא לשמה‪.‬‬

                                                       ‫‪91‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96