Page 22 - HATAM-1
P. 22

‫חתם סופר‬  ‫שאלות ותשובות מבוא‬

‫סמוך לדברי הרמב"ן‪ .58‬והשיב למדפיס בזה"ל‪" :‬מי יכניסני למקום הזה לעשותיני סניף לרמב"ן ח"ו‬
                                                                  ‫ה' יודע כי לא כן אנכי עמדי"‪.59‬‬

‫ונראה לנכון להביא מדבריו שם על המצאת הדפוס וז"ל‪" :‬ופה ארחיב דבורי בעניני חבורי ספרים‬
‫כולם ואומר‪ ,‬כי אמנם צריכים אנו להודות לה' על המצאת הדפוס בעולם ותיקונו רב‪ ,‬מ"מ גם‬
‫ההפסד רב מאוד ומי יכילנו‪ .‬כי לפנים בישראל היו גאוני עולם כותבים דבריהם על ספר‪ ,‬ואם‬
‫נתקבלו אצל חכמי הדור רובם או כולם‪ ,‬אז חכמי הדור צוו להעתיקם ונעתקו בכל עיר ומשפחה‪.‬‬
‫אמנם אם לא נתקבל‪ ,‬ממילא לא קרב איש להעתיק‪ ,‬דלא שדי אינש זוזי בכדי‪ ,‬וממילא נמי לא ערב‬
‫איש לחבר חבר‪ ,‬אי לא ידע בנפשו שהוא גדול העולם‪ ,‬ויקפצו רבים להעתיקו‪ ,‬ואז היו רוב הספרים‬
‫המצויים בעולם טובים וישרים‪ .‬ואמנם מאז החל הדפוס נתבטל ההעתקה‪ ,‬ואפי' אם יחבר גדול‬
‫כיהושע בן נון מחברת‪ ,‬אם לא ידפסנו לא יתפשט ע"י בעולם שום העתקה‪ .‬ועי"ז כמה צדיקים‬
‫וגאונים נמנעים מלהעלות דבריהם ולהדפיסם‪ ,‬כי אומרים מי יכניסנו לתגר הזה ולכל הטורח‪.‬‬
‫ואיה נצטוינו על ככה‪ ,‬די אם אעלה על הכתב והרוצה להעתיק יעתיק‪ .‬ובאמת אין איש מאסף‬
‫אותם‪ .‬ויותר מזה חבל על דאבדין כל ספרי הקדמונים אשר היו לעינים לרבותינו בעלי התוס'‪ ,‬כולם‬
‫נאבדו ממנו‪ ,‬כי בטלו המעתיקים ואל הדפוס לא הובאו‪ ,‬ונשתכחה תורתם מישראל עי"ז‪ .‬אמנם‬
‫בהפך מזה כל מי שרוצה שיתפשטו דבריו בעולם בין יהיה ראוי והגון ובין שלא יהיה ראוי לכך‪,‬‬
‫מ"מ קובעם בדפוס ועשה אותם כיון‪ .‬ויש שיעשנו רק לעטרה וקרדום‪ .‬ויש אשר ידפיס בילדותו‬
‫ומתחרט בזקנותו ומה יעשה אחר שכבר נתפשט ע"י הדפוס‪ ,‬וע"כ צריך לאחזוקי דבריו הראשונים‬
‫מפני הבושה‪ .‬והלא הרי"ף ציוה למחוק כמה דברים מספרו אחר שחזר בהם‪ .‬אמנם ספר הנדפס א"א‬

                                                                   ‫לחזור ולתקנו כידוע" עכ"ל‪.60‬‬

‫מרן החת"ס הניח חבורים בכל מקצועות התורה‪ ,‬חי' הלכות על רוב מסכתות התלמוד וחי' אגדה‬
‫הרבה‪ .‬אולם ספרו הגדול שו"ת חתם סופר ערוך על ארבע חלקי שו"ע והוא קובץ אלף ושלוש מאות‬

                                            ‫שבעים ושבע שאלות ותשובתו הרמתה אשר השיב‪.61‬‬

‫תחלה ראה אור חלק יור"ד כשנה אחרי פטירת רבינו‪ ,‬בפרשבורג בשנת תר"א‪ .‬חלק זה כולל שנו‬

                                                                                              ‫‪ .58‬חלק ששי סי' סא‪.‬‬

‫‪ .59‬בגמר ההדפסה ראיתי בספר תפארת שלמה על הזמנים ומועדים שבספרית יד הרב הרצוג ‪ -‬ושם רשום בכת"י‬
‫למזכרת הדברים דלהלן‪ :‬שמעתי מפי אא"ז הרב החסיד המפורסם המנוח מוה"ר פתחי' יוסף בלומענפעלד ז"ל‬
‫מוולאשצאווי יע"א שהיה פעם אחת דרך עברו בקראקא אצל הרב אב"ד דשם ר' שמעון סופר זצ"ל והראה לו כתב יד‬
‫מאביו הגאון החתם סופר זצ"ל שכתב וזלה"ק‪ ,‬נגלה אלי הרמב"ן ז"ל‪ ,‬ואמר לי פי' הכתוב "אהי' אשר אהי'"‪ ,‬אהי' אצל מי‬

                                  ‫שרוצה‪ ,‬אשר אהי' אצלו‪ .‬עכלה"ק‪] .‬ועי' אוצרות הסופר ח"ח עמ' פד שהביא כעי"ז[‪.‬‬

‫‪ .60‬עאכו"כ שהדברים נכונים בזמנינו בעידן המחשב‪ ,‬שנתרבו חוברי חבר שמקלידים מיד על המחשב כל העולה על‬
‫מוחם בהשקפה ראשונה‪ .‬ופוק חזי מש"כ הרמב"ם באחת מאגרותיו שהכותב ספר לדורות מאה פעמים לא יספיק‪ .‬היינו‬
‫שצריך לעמול בתורה בכל כוחותיו קודם שיפיצנו ברבים‪ - .‬וראה מש"כ עוד רבינו החת"ס שם ע"ד חשיבות קבלת‬

                                                       ‫הסכמות על הספר עצמו‪ ,‬ולא על חשיבות המחבר כנהוג היום‪.‬‬

‫‪ .61‬עפ"י השער בחלק יור"ד‪ .‬אולם היורד למנין בששת החלקים ימצא לא יותר מאלף מאה שמונים ושנים סימנים‪.‬‬
‫נמצא שחסרים לנו מאה תשעים וחמש תשובות‪ .‬עמד על מבוכה זו הרב יוסף הכהן שוורץ הי"ד בספרו זכרון למשה‬
‫]חצר"ת[ דף לב ע"א‪ .‬אולם הרב אברהם שישא הלוי בחוברת המעין )טבת תשכ"ט( הוסיף עפ"י הנתונים שהראה שם‬

                                                                  ‫שהגרעון עולה לשלש מאות ותשע עשרה סימנים‪.‬‬

          ‫יב‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27