Page 17 - HATAM-1
P. 17

‫חתם סופר‬  ‫שאלות ותשובות מבוא‬

‫תשובה מתשובותיך אתה נושא ונותן בדבריהם של הנודע ביהודה והחתם סופר ואינך עוסק בדברי‬
‫עצמך‪ .‬והשיב על כך‪ :‬כך מקובלני מרבותי ורבותי מרבותיהם‪ ,‬שהם הנודע ביהודה והחתם סופר‬
‫שייכים היו לדורות קדומים‪ ,‬ונשלחו מן השמים בדורות מאוחרים לקבוע הלכות בישראל‪ ,‬ולכן טוב‬

                                                                   ‫לי לעסוק בדבריהם מבדברי‪.36‬‬

‫ואכן גדולי ישראל שמו עיונם בתשובותיו של רבינו באופן ויחס מיוחד‪ .‬נציין זאת בעובדא ששמעתי‬
‫לפני שנים רבות‪ .‬מרן שר התורה הגאון מטשיבין זצ"ל נשאל כיצד לכתוב התאריך בשטרות גיטין‬
‫וכתובות שנעשים בחדש אב‪ .‬והוא השיב על אתר לעיין בשו"ת חתם סופר‪ .‬אחר שחפשו התשובה‬
‫בענין זה ולא מצאו דבר‪ ,‬שבו אליו שאין נידון כזה בשו"ת חתם סופר‪ .‬השיבם מרן זצ"ל כך לא‬
‫לומדים שו"ת חת"ס‪ ,‬אלא צריך לעיין בכל דבריו ואף בתאריך המופיע בסוף כל תשובה ]י"א‬
‫שבמקור נכתב התאריך בראש התשובה[‪ .‬ואכן חפשו ומצאו שעד תשעה באב כותב החת"ס חדש‬
‫אב‪ ,‬ואחרי תשעה באב כותב החת"ס חדש מנחם‪ .‬ר' לדוגמא בחלק או"ח סי' לד‪ :‬וי"ו אב‪ .‬ואלו שם‬
‫בסי' לב לה ולז‪ :‬י"א מנחם‪ .‬הרי שמכך הוציא הגאון מטשיבין זצ"ל הלכה למעשה‪ .37‬ומכך גם רואים‬
‫אנו כיצד יש ללמוד את תשובות רבינו‪ .38‬אגב‪ ,‬בהגהות חת"ס לשו"ע או"ח סי' תקנ עמש"כ המג"א‬
‫שם סק"ב דמשנכנס אב ממעטין בשמחה‪ ,‬היינו עד ר"ח אלול‪ ,‬כתב החת"ס בזה"ל‪ :‬אבל הכא כיון‬
‫שעברו ימי צער עברו ומכ"ש אחרי ט"ו באב וכו' ע"ש‪ .‬זהו לשיטתו שחדש אב מסתיים בט' באב‪,‬‬
‫ומכאן ואילך שמו מנחם‪ .‬וע"ש שמביא ראיה לזה מירושלמי תענית‪ .‬וכעי"ז נמצא גם בחי' חת"ס‬

                                           ‫עה"ת סו"פ מסעי ]הראני כל זה בני הרב איתמר ש"ן[‪.‬‬

                                             ‫~~~‬

‫על דרך לימודו ופסיקתו של מרן החתם סופר אין כאן המקום להאריך אבל פטור בלא כלום א"א‬
                                          ‫ונציין כמה מדרכיו כפי העולה מתוך תשובותיו הרבות‪.‬‬

‫על סדר הלימוד הוא כותב‪ 39‬לאחד משואליו שהרבה להשתמש בחבורי האחרונים וז"ל‪ :‬ויען ראיתיו‬

‫‪ .36‬ואכן כך הוא יחסם של גדולי ישראל אליו כאחד מדורות קדומים‪ .‬בשו"ת דברי חיים ח"ב או"ח סי' ח אף שמתוכח‬
‫עמו על אחת מתשובותיו הוא כותב‪ :‬ואינני ח"ו כחולק על מרן רשכב"ה החת"ס ז"ל כי אינני בקי בשיחת חולין דיליה‬
‫וכו'‪ .‬ועי' אוצרות הסופר קובץ ג עמ' ‪ 5‬בשם החלקת יואב שהתוכח עם האב"נ בענין מסוים והביא ראיות מכמ"ק ודחאם‬
‫רבו‪ .‬אך כשהביא לו ראיה מהחת"ס אמר לו רבו שהצדק עמו‪ .‬וכששאלו למה דוקא קבל הראיה מהחת"ס ודחה שאר‬
‫הראיות השיב האב"נ‪" :‬כיון שהחתם סופר הוא איש שהשי"ת עומד ליד העט שלו שלא יכשל"‪ .‬ועי' אב"נ אה"ע סי' קנג‬
‫אות טו‪ .‬שמעתי מפי מגידי אמת שהגאון מטשבין זצ"ל עיין בחיבור של אחד מגדולי הדור וכשראה שם דמסיק "ודלא‬

                                                                                                ‫כהחת"ס" סגרו מיד‪.‬‬

   ‫‪ .37‬ולעצם הענין ראה גט פשוט וכנה"ג הל' גיטין סי' קכו‪ .‬ובערוה"ש שם סע' טז שהמנהג לכתוב שניהם מנחם אב‪.‬‬

‫‪ .38‬וכן מתאריך התשובה בחו"מ סי' כ למדים אנו דס"ל דמרבין בשמחה אף באדר ראשון ]ור' שאילת יעב"ץ ח"ב סי'‬
‫פח שרק באדר שני[‪ .‬בשו"ת קול מבשר ח"א סי' פד ]לשר התורה וגדול הדור הגר"מ ראטה זצ"ל ‪ -‬כך כידוע כינהו ידידו‬
‫וחבירו הגאון מטשיבין זצ"ל[ עמד על חשיבות תאריכי התשובות שרשם החת"ס בענין היתר עגונה הלכה למעשה‪.‬‬
‫ולפי התאריך קבע בנידון דידיה מהי מסקנת החת"ס להלכה‪ .‬ר' בחלק אה"ע ח"ב סי' קלא‪ ,‬שם פקפק בהיתר‪ ,‬שאלו היה‬
‫קיים היה מודיע על כך ע"י הדואר או הטלפון או ע"י פרסום בעתונות‪ .‬ואכן שם זכה החת"ס לס"ד שהרי הבעל הגיע‬
‫לבסוף‪ .‬אולם בתשובות שכתב לאחר מכן בשנים תקס"ח תקע"א‪ ,‬תקע"ט ותקפ"א סמך על היתר זה‪ .‬ור' באה"ע ח"ב סי'‬

                                                                                                         ‫קלח הע' א‪.‬‬

‫‪ .39‬בחלק יור"ד סוסי' יד‪ .‬ועי' גם בחלק יור"ד ריש סי' קצה ואה"ע ח"ב סי' יב ד"ה ולא ידעתי‪ .‬ובח"ו ריש סי' צז בתשובתו‬
                                                                      ‫המפורסמת בענין נסיעה ברכבת קיטור בשבת‪.‬‬

          ‫ז‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22