Page 13 - HATAM-1
P. 13

‫חתם סופר‬  ‫שאלות ותשובות מבוא‬

‫כהלל ואל יהא קפדן כשמאי‪ .‬וכן אמרו‪ 11‬אם אדם משים עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו‬
‫מתקיים בידו‪ ,‬ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו‪ .‬ומשום כך ניתנה התורה במדבר‪ .‬ומטעם זה‬
‫גם הר סיני זכה שתינתן התורה עליו‪ ,‬מפני שהוא הקטן שבהרים‪ .12‬וכן אמר רבי חנינא בר אידי‬
‫למה נמשלו דברי תורה למים‪ ,‬מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך‪ ,‬אף דברי תורה אין‬
‫מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה )תענית ז‪ ,‬א(‪ .‬הרי שמידת הענוה והשפלות‪ ,‬היא ורק היא‪ ,‬מהוה‬

                                  ‫מקום ומשכן לתורה‪ ,‬הן במקום נתינתה והן במסירתה לדורות‪.‬‬

‫ויתירה מזו מצינו דבר מפליא בענין זה בספר שה"ג להחיד"א ובו תיאור מדהים משום מה זכה‬
                          ‫דוקא מרן רבי יוסף קארו זצללה"ה לחבר את הבית יוסף והשו"ע וז"ל‪:13‬‬

‫"ודע שקבלתי מאדם גדול בחכמה ויראה‪ ,‬שקיבל מרב גדול‪ ,‬שקיבל מזקנים‪ ,‬שנתגלה בדור מרן ז"ל‬
‫שהוא הרמ"ק והאר"י וכל קדושים עמהם סיעתא דשמיא‪ ,‬דישראל לפי הדור היו צריכים לספר זה‬
‫שיקבץ כל הדינים ויגלה שרשיהם‪ ,‬לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‪ .‬ובאותו הדור היו נמצאים‬
‫שלשה רבנים ראויים לזה‪ ,‬והם הרב מהר"ר יוסף טאיטצק והרב מרן הב"י והרב מהריב"ל‪ ,‬וכל אחד‬
‫מהם היה ראוי למלאכה זו‪ .‬והסכימו מן השמים ותנתן דת ע"י מרן הקדוש מפני ענותנותו היתרה‬

                                                               ‫וכאשר נראה מספריו אל העיי"ן‪.14‬‬

‫ומהי ענוה‪ ,‬פירש לנו רש"י‪ 15‬בקצרה כדרכו‪ ,‬דבר שאדם עושה לפי תומו‪ .‬ויש להטעים כן בתרגום‬
‫המיוחס ליוב"ע שהוסיף תיבה אחת‪ :‬וגברא משה ענוותן בדעתיה לחדא‪ .‬ומדוע בחרה התורה‬
‫להזכיר מידה זו דוקא כאן‪ .‬מבאר לנו האור החיים הקדוש בזה"ל‪" :‬והאיש משה ענו מאוד‪ ,‬הודיע‬
‫הכתוב זו כאן‪ ,‬לפי מה שכתבנו ]לעיל פס' א[ שדברו בפניו ]דכתיב במשה דהיינו בפני משה[‪ ,‬נתן‬
‫הכתוב טעם שהוצרך ה' לעשות כל האמור בענין‪ ,‬מטעם כי האיש משה ענו מאוד‪ ,‬ולצד עניוותו‬
‫נמנע ממנו מהשיב להם התשובה המתחייבת לבא בענין‪ ,‬כדי שידעו ההפרש שבין נבואת משה‬

                                                                                 ‫לשאר נביאים"‪.‬‬

‫וקדם לו הרמב"ן בקצרה‪ :‬וטעם והאיש משה ענו מאוד‪ ,‬להגיד כי השם קנא לו בעבור ענותנותו‪ ,‬כי‬
‫לא יענה על ריב לעולם אף אם ידע‪ .‬וזהו מה שאמר רב נתן בספרי‪ 16‬שכבש משה על הדבר‪ ,‬היינו‬

                                                               ‫שסבל ולא עזב מחמת ענותנותו‪.‬‬

                                             ‫~~~‬

‫והאיש משה דידן ‪ -‬מרן החתם סופר זצלה"ה ‪ -‬היה כידוע ענו מאוד‪ ,‬אף שהכיר וידע ערכו‪ .‬ומצינו‬

                                                                                                ‫‪ .11‬בעירובין נד‪ ,‬א‪.‬‬
                                                                                                     ‫‪ .12‬סוטה ו‪ ,‬א‪.‬‬

                                                                                ‫‪ .13‬במערכת ספרים ערך בית יוסף‪.‬‬
‫‪ .14‬ובמערכת גדולים ערך רבי יוסף קארו כתב החיד"א בזה"ל‪ :‬מרן לפי רוב הענוה מכלכל דבריו בספריו הקדושים‪.‬‬
‫וראיתי למהר"א אלפאנדרי בקונטרס עיגונא דף כ"ט ע"א שכתב דאין דרך מרן לספר בגנות מי שפוסק דלא כוותיה‬
‫ומשנתו היא משנת חסידים‪ .‬ואשר שינה מדתו בב"י אה"ע סי' יז על תשובת הר"א מוורדון זלה"ה‪ ,‬הוכרח מפני מעשה‬

                                                                                                     ‫שהיה וכו' ע"ש‪.‬‬
                                                                           ‫‪ .15‬בסנהדרין יט‪ ,‬ב ד"ה תוקפו של יוסף‪.‬‬

                                                                                          ‫‪ .16‬פרשת בהעלתך פי' ק‪.‬‬

                                                 ‫ג‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18