Page 12 - HATAM-1
P. 12
חתם סופר שאלות ותשובות מבוא
לדורות עולם ,נעשתה ע"י אותם חכמים שהיו מצויינים במיוחד במידת הענוה.
על רבינו הקדוש שסדר וערך וכתב ששה סדרי משנה נאמר במשנה ]סוטה מט ,א[ :משמת רבי
בטל ענוה ויראת חטא .1וכן נאמר עליו בירושלמי כלאים פ"ט ה"ג :רבי הוה ענוותן סגין ,והוא אמר
כל מה שיימר לי בר נשא אנא עביד חוץ ממה שעשו זקני בתירה לזקני ]הלל הזקן[ שסילקו עצמן
מן הנשיאות ומינו אותו במקומן 2כשעלה הלל הזקן מבבל ,ואמר רבי שאם יעלה רב הונא ראש
הגולה לא"י ,אני מושיב אותו למעלה ממני ,לפי שהוא חשוב ממני מחמת יחוסו ,שהוא כולו משבט
יהודה מבית דוד ,ואני מתייחס גם לשבט בנימין.
וכן מוצאים אנו מידה זו ברב אשי שסדר וערך וכתב את התלמוד הבבלי ,שאף שהיה גדול הדור
ועשיר גדול ,3הקטין עצמו וישב לפני רב כהנא כתלמיד לפני הרב .4והיה מודה על האמת ולא בוש
להגיד איני יודע.5
וכן חבירו ושותפו לחתימת התלמוד בבלי -רבינא ,6מצינו בו שהקטין עצמו בפני חביריו ואמר:7
אנא לא נגר ולא בר נגר אנא .ופרש"י דנגר היינו חכם .וכך הוא תרגום של החרש והמסגר ,8נגר.
וכן מוצאים אנו במחלוקות של תנאים ,שההלכה נקבעה לפי מידת הענוה של אותם תנאים .מפני
מה זכו ב"ה לקבוע הלכה כמותן ,מפני שנוחין ועלובין היו .9ובמקום אחר אמרו 10לעולם יהא ענותן
.1רעק"א בגהש"ס סוטה שם מציין לתוס' כתובות קג ,ב ד"ה אותו היום ,שבארו מאי דאמרינן התם משמת רבי בטלה
קדושה ]שהיו קורין אותו רבינו הקדוש[ ,דקדושה בכלל ענוה ויראה] .אגב ,הרמב"ם בפהמ"ש סוטה שם מבאר :ואשר
היו אחרי רבינו הקדוש הם אשר הוסיפו בכאן משמת רבי וכו' .ומצינו כן גם בשלהי עוקצין הוספה כזו ,ר' בתוס' יו"ט
שם[.
.2אגב ,מה שמצינו שרבי היה מכבד עשירים ,אף זו נהג מפני עניוותו שלא רצה ליהנות מכתרה של תורה ,שלא
יכבדוהו מחמת תורתו אלא מחמת עשירותו ,שברכו ה' בעושר ,ר' רעק"א בגהש"ס עירובין פו ,א בשם מהרי"ל שלא רצה
להשתמש בכתרה של תורה ליטול עטרה לעצמו להתגדל בה ,לכן הרגיל עצמו לכבד עשירים כדי ללמד העם שיכבדו
אותו בשביל עשרו ולא בשביל תורתו] .למדנו מכאן שאין מהנהגתו זו של רבי שום סמך למאי דנהוג עלמא "לכבד"
עשירים וד"ל[.
.3בגיטין נט ,א :אמר רב אחא בריה דרבא אף אני אומר מימות רבי עד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד .ולפי
שקודם לכן אמר זאת רבה בריה דרבא על רבי ,שמימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד ,לכן קאמר רב
אחא אף אני אומר .הרי שמשה רבינו רבי ורב אשי היו היחידים בדורם שהיה להם תורה וגדולה .ופרש"י שהיתה תורתן
וגדולתן של ישראל במקום אחד ,שאין בישראל גדול בתורה ובעושר כמותן .ואעפי"כ היו מצוינים במידת הענוה] .ועי'
תולדות תנו"א ח"א עמ' 250על עשרו הרב מכמ"ק בגמרא[.
.4ר' מגילה ז ,ב דרב אשי יתיב קמיה דרב כהנא ועוד ,כפי שהאריך בזה הר"א היימן בספרו תולדות תנאים ואמוראים
ח"א עמ' .246
.5ר' בנדה כ ,א דאמר רב אשי כגון אנא דלא ידענא בין האי להאי.
.6בב"מ פו ,א רב אשי ורבינא סוף הוראה .ועי' פרש"י שם.
.7בע"ז נ ,ב.
.8מלכים-ב כד ,יד.
.9עירובין יג ,ב] .כיצד משפיעה הענוה על קביעת ההלכה ,ראה מש"כ לבאר ענין זה ,הגאון הגדול מרא דכלא תלמודא
רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט"א בהמעין תמוז תשס"ט עמ' .[82
.10שבת ל ,ב.
ב
