Page 16 - HATAM-1
P. 16
חתם סופר שאלות ותשובות מבוא
ממנו בעשר שנים ,ה"נ הגאון רבי מרדכי בנעט זצ"ל" ,שה' עמו והלכה כמותו בכל מקום" .וכן ידוע
ומפורסם שמרן החתם סופר זכה לסייעתא דשמיא מיוחדת ומן השמים הסכימו על ידו .32הבטויים
"וה' אינה לידי" או "מן השמים עזרוני" מופיעים בכמה מתשובותיו .33בעסק עגונה אחת שהסכימו
הרבנים להתירה אמר החתם סופר שע"פ הדין הצדק עמם ,אך לבי אומר לי שבעלה חי .ואכן אחר
זמן הגיע הבעל.34
אין בכוחנו להקיף ולו במעט את כל מה שנכתב על מרן החתם סופר על היותו המשיב בה"א הידיעה
בתקופתו .נסתפק רק בדבר אחד שיש בו להעיד על תוקף גדולת החת"ס בתחום זה .מסופר 35שהגאון
רבי יוסף ענגל שאל את דודו הרב רבי שמואל ענגל בזה"ל :אתה שהנך פוסק גמור למה ומדוע בכל
ואז מותר לעמץ עין אע"פ שכתב לעיל שהמעמץ עם יציאת הנפש הר"ז שופך דמים מ"מ אחר ששהה מעט שוב יצא
מהחשש עילוף ולא אמר שימתין עד שיראה בו סימני עיכול היינו כתמים שחורים וירוקים שהוא סי' שכבר התחיל
הבשר להתעכל בפנימיות והוא לכל הפחות כמה שעות אחר יציאת נשמה או אפי' יום או יומים אע"כ לא חשש הרמב"ם
לספק בזה כלל וכו' ע"ש .ויעוין בהערה שם שעפ"י חכמת הרפואה שבזמנינו פעולת הריאה תלויה במוח ,וכשהמוח
הפסיק לפעול ]כיום יש בדיקה מוחית ודאית המעידה על כך[ האדם נחשב למת אף שלבו פועל עדיין מאיזה סיבה
שהיא .ושם הובא דעתם של גדולי הפוסקים בענין זה ,שדנו אם סגי בכך .וכמובן שיש בזה נפ"מ לענין השתלת איברים
להצלת בנ"א אחרים ,מאחר שהחת"ס דוחה את הדיעה שצריכים לחכות כמה שעות עד שייראו סימנים שהבשר נתעכל.
וע"ש בסוף הע' ט.
.32וכך כותב עליו חותנו רעק"א במהדו"ק סי' קכח :ראיתי כמה גדול כחן של צדיקים ,החת"ס דן להתיר ופסל העדים
משום קורבה .ואכן אחר שעמד הרב דפילא על החקירה נודע שבאמת העדים הם קרובים זה לזה ורוח ה' דבר עמו.
.33ר' בחלק אה"ע ח"א סי' ד ולהלן שם סי' קלא .ור' להלן הע' לח .כאן המקום לציין שבאחת מתשובותיו משנת תקצ"ה
הוא כותב לשואלו על הסייעתא דשמיא שזכה לה להשיב לאמיתה של תורה וז"ל :אך אם טעיתי על כרחי לחזור בי.
וזה לי ארבעים שנה תלי"ת ולא אירע לי אלא ב' פעמים ,פעם אחת החזירני הגאון מהרא"ז מרגליות זצ"ל במה שרציתי
להוציא מתוס' סו"פ במה מדליקין שיש לכתוב בגט מדינתא כמו"ש בקונטשטאנטינא ,והחזירני הגאון הנ"ל והודיתי לו,
ועתה כי זכיתי ללמוד לולב הגזול שבתי ועיינתי וראיתי כי שלא כדין הודיתי ודבריי הראשונים אמיתיים .ושוב פעם
אחת בענין לכתוב על הנהר "דמיתקרי" "או דמתקריא" היה לי מו"מ עם הגאון רבי שמואל לאנדוי זצ"ל ]בן הנוב"י[
וחזרתי .אמנם הגאון מהר"ז מרגליות זצ"ל בספרו טיב גיטין בשם פרשבורג כתב קיצור תשובתי והעלה דשלא כדין
הודיתי אלא הלכה כדברי הראשונים .זולת זה לא ידעתי תלי"ת .הרי שהיתה למרן החת"ס סייעתא דשמיא שלא להכשל
בדבר ה' זו הלכה .ואף בענין "לאוקמי גירסא" זכה לסייעתא דשמיא ,ר' בחלק חו"מ סי' כב ובהע' שם.
.34חוט המשולש עמ' קא .ובתשובתו הנ"ל שבשו"ת מילי דאבות ח"ג אה"ע סי' ו נמצא הטעם שהשיב לשואליו הרבים
וכיצד התייחס לכך וז"ל :גי"ה הגיעני .לולי שכתב בסוף דבריו והזכיר ברכת רבי פרידא ששנה לתלמידו ,לא הייתי פורץ
גדרי שלא להשיב על ענין אחד פעמיים] .ור' גם באה"ע ח"א סי' קנא[ .וטעמי כי כל ענין שו"ת הוא עלי לעמוס משא,
ושלא ברצוני לישא ולקבל אחריות דאחרינא .אלא שאיני יוצא ידי חובתי להשיב השואל ריקם .ולזה היה די בהשיבי
לשואל אסור או מותר פטור או חייב ותו לא מידי .אך היות רוב השואלים הם תלמידי חכמים ,ודברי שלחן ערוך ודרכי
משה ומפרשים גם הם ראו טרם ששאלו ,וכל רצונם לשאול אולי יוכל הנשאל לחדש דבר שלא כדברי הפוסקים ההמה,
או לחלוק עליהם ,או לומר שיש לסמוך ע"ד פלוני וכדומה .וא"כ ע"כ צריך אני להודיעו מאיזו טעם אני פוסק שלא כמו
שראה הרב השואל ,כדי שאם יבדוק אחרי וימצא טעות ,שאחזור ואומר דברים שאמרתי לפניכם טעות היה בידי ,כי כל
אדם עלול לטעות ,וכ"כ מחוייב אני להודיע טעמי ונימוקי .ועתה בבוא שנית תשובתו להשיג עלי אם אני עומד על עמדי
ורואה אני שאין ממש בראיותיו ,והרי ראיתי שזה בדק אחרי ולא מצא אלא מ"ש חבילות תשובות שאין בהם ממש ,ומה
לי להשיב לו להצדיקני ,מה לי ולזאת ,ממ"נ אם יעשה כדברי הרי טוב ,ואם לא יעשה זה טוב יותר שאין עלי אחריות,
וידי חובתי יצאתי שכבר השבתי לו ואינני מחויב ליבון אבנים .אך אם טעיתי וכו' כמובא לעיל.
.35בקונטרס שם משמואל שבסוף שו"ת מהר"ש ענגל ח"ז עמ' קצה .וראה עוד בהקדמה לשו"ת חת"ס עמ' ו.
ו
