Page 19 - HATAM-1
P. 19
חתם סופר שאלות ותשובות מבוא
א .בחלק יור"ד סי' רסד מבאר שיכניה וסיעתו הביאו עפר ואבנים מבית המקדש ובנו בהם בית
הכנסת בנהרדעא .ותמהו עליו מנא ליה הא .ובהע' שם הובא שנמצא כדבריו באגרת רש"ג :ויסדוה
באבנים ועפר שהביאו עמהם מבית המקדש לקיים מה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואת
עפרה יחננו.
ב .ביור"ד סי' שז פשיטא ליה לרבינו דהגיזה עצמה של בכור אסורה בהנאה מהתורה .ותמהו עליו
מתוס' בכורות כה ,א ד"ה שער בכור דס"ל דשרי מהתורה .וראה בהע' שם שדעת כמה ראשונים
שבכור שנגזז קודם שחיטתו יש בו איסור מעילה מהתורה ,והתוס' מיירי לאחר שנשחט כהלכתו.
ומשה אמת ותורתו אמת.
~~~
יסוד נוסף בדרך הלימוד אנו מוצאים בכמה מתשובותיו ,והוא לידע שורשו של כל דבר מאין חוצב.
וז"ל :והיות שבקש ממני לחוות דעתי גם אני ,ואני אהבתי לעמוד על שרש הדבר ממקום מחצבו.49
וכך הוא כותב במקום אחר :50ואם אולי יבוררו דברי שכנגדו עפ"י הראשונים והש"ס לא כצפצוף
בשלחן ערוך מבלי יודע שורש הדין וטעמו.
בענין זה א"א שלא להתייחס לתשובתו הנודעת בענין כתיבת סת"ם על גויל דוכסוסטוס וקלף,
שהלך בזה כנגד כל מה שהיה מקובל עד זמנו .וכפי שהעירו עליו הבאים אחריו ,ובס"ד אחר יגיעה
בדבריו מצינו לו חבר בראשונים ,שכאמור דחה מפניהם את דברי קודמיו גדולי האחרונים.
כלפי מה הדברים אמורים .רבינו נשאל על תפילין שיש חשש שנכתבו גם על דוכסוסטוס ,משום
שנשאר מעט מן הדוכסוסטוס בשעה שקלפו את העור ,לפי שלא גררו היטב .לשם כך מאריך החת"ס
בענין פי' גויל קלף ודוכסוסטוס ,במה שנחלקו בזה הגאונים והראשונים ,האם הקלף הוא חלק
העור הדבוק בצד השער ,ודוכסוסטוס הוא הדבוק לצד הבשר ,או להיפך .לשם כך צריכים לידע
שיש שנוי בענין חלקי העור בין זמן התלמוד לזמנם של הראשונים .בזמן התלמוד היו מעבדים
העור בעפצים ,ואחרי כן היו מחלקים העור לשנים ומקבלים שתי עורות ,אחד דק ואחד עבה.
הדק הוא הקלף והעבה הוא הדוכסוסטוס .אולם לאחר מכן נשתנה עבוד העורות ולא היו מעבדים
בעפצים אלא בסיד .ומאז אין מחלקים העור לשנים ,אלא מקבלים חתיכת עור אחת .וכשמגרדים
מצד הבשר עד צד השער מגיעים לעור שנקרא קלף ,וכשמגרדים מצד השער עד לבשר מקבלים
את העור הנקרא דוכסוסטוס .וכך הוא סתמא דהש"ע בהל' תפלין סי' לב סע' ז.
אולם החת"ס מחדש שיש הבדל מהותי ויסודי בין זמן התלמוד לזמנינו וז"ל" :והשתא בזמן התלמוד
שהיו בקיאים לחלוק העור לשנים ,א"כ בחלק העליון יכתוב במקום נחושתו שאינו מקום בשר
ממש ,והוא המובחר לתפילין ,וחלק התחתון ע"כ לכתוב בעליונו הנוטה לשיער ,כיון שאי אפשר
.49חו"מ ריש סי' עג וע"ש לעיל סי' כו .ומוצאים אנו דברים אלו כמעט באותו מטבע לשון אצל המהרש"ל בהקדמתו
ליש"ש ב"ק :בעבור כל זאת חקרתי ודרשתי היטב בשבע חקירות ובשבע בדיקות אחר כל מקור וחוצב ההלכה בתכלית
היגיעה והעיון וכו' וכו' הקורא בו ימצא מקור חוצבו .וראה גם בתשובת הש"ך למשיגיו הנדפסת מכתי"ק בשו"ת אור
צבי ]לרצ"ה מזאלקווא לבוב תק"ל[ סי' יב על עוצם יגיעתו בקביעת ההלכה ומסיים :ולא כתבתי שום תיבה או אות עד
שבררתיו תחלה כסולת נקיה וכו' .ור' גם בהקדמתו לחלק יו"ד .וכך בשו"ת נובי"ק אה"ע סי' צג :ולהיותי אוהב לחקור
כל דבר אחר שרשו וכו'.
.50חלק אבן העזר ח"ב סי' קיב.
ט
