Page 20 - HATAM-1
P. 20

‫חתם סופר‬  ‫שאלות ותשובות מבוא‬

‫בנחושתו שהוא מקום בשר ממש‪ ,‬א"כ לא גרע מגויל שא"א בנחושתו כותבין במקום שיער‪ ,‬ויפה‬
‫למזוזה דמקיים טפי‪ .‬וממילא לדידן דאינן בקיאים לחלוק העור לשנים‪ ,‬אבל מ"מ מקלפים ממנו‬
‫עור דק ע"י גרירה‪ ,‬ומשליכים אותה כי לא תצלח למלאכה‪ ,‬אם אותו גרירה הוא מצד עליון וצד‬
‫הבשר לא נגרר כלל‪ ,‬הרי הוא כעין דוכסוסטוס שבימיהם‪ ,‬שאי אפשר לכתוב בנחושתו‪ ,‬וע"כ לכתוב‬
‫במקום שיער וכשר למזוזה ופסול לתפילין‪ .‬ואם נגררה בתחתיתו אפילו קליפה דקה מן הדקה‪ ,‬רק‬
‫שהוסר משם פנים הנוגע בבשר ממש‪ ,‬א"כ הרי הוא טובה כפולה שכותבין בנחושתו‪ .‬וגם הרי הוא‬

                          ‫עבה ומעובה יותר מדוכסוסטוס שבימיהם ויפה ומתקיים למזוזה ג"כ"‪.‬‬

‫ולהלן שם הוא מסכם‪" :‬כי לא נאמרה בהללמ"מ לא קלף ולא דוכסוסטוס אלא כנ"ל‪ .‬וחכמי התלמוד‬
‫נקטו לשונם לפי ]מה[ שהיה בימיהם‪ ,‬אבל לעולם הכל כדין וכהלכה ורגלי חסידיו ישמור ממכשול‬

                                                                                      ‫וכו'" ע"ש‪.‬‬

‫הרי שהחת"ס חידש לנו חידוש גדול והוא‪ ,‬שההלכה למשה מסיני בענין כתיבת סת"ם נאמרה רק‬
‫על מקום הכתיבה בעור‪ ,‬ולא נאמרה כלל על איזה סוג של עור יש לכתוב‪ .‬ומקום הכתיבה הוא‬
‫בשני מקומות משני צידי העור‪ .‬וקלף הוא הצד של העור הפונה לבשר ושצדו השני פונה לשער‪.‬‬
‫ואלו הדוכסוסטוס הוא הצד של העור הפונה לשער‪ ,‬ואלו הצד השני שלו פונה לבשר‪ .‬ולכן תפילין‬
‫שנכתבין על הקלף שכתבן על הצד הפונה לבשר לא איכפת לן שיש עור דק שאפשר לגרדו‪ ,‬רק‬

                                                                          ‫בעינן שלא יגע בבשר‪.‬‬

‫אולם חכמי דורו לא קבלו דבריו‪ ,‬כי בשו"ע סי' לב סע' ז מבואר לא כן‪ .‬ואולם ברור כשמש שאעפי"כ‬
‫החת"ס כתב מה שכתב על פי מה שבירר הדבר לפי הבנתו את שיטות הראשונים שהביאם‬
‫בתשובתו‪ .‬והעלים עינו במכוון מהשו"ע‪ .51‬אף שבחי' לשבת עט‪ ,‬ב הלך בעקבות השו"ע‪ .52‬אולם‬

                    ‫כשהגיעו הדברים למעשה בירר ההלכה עפ"י הסוגיא והראשונים שהיו לפניו‪.‬‬

 ‫ויש להביא לו סייעתא גדולה מעדותו של המאירי על מנהג הסופרים בכתיבת סת"ם בזמנו וז"ל‪:53‬‬

‫"ומעתה צריך לברר לדברי הכל שבזמנים הללו אין אומנים שלנו בקיאים או רגילים לחלוק העור‬
‫לב' ליקרא האחד קלף והאחד דוכסוסטוס‪ .‬ואין להם אלא תקון גויל והוא שמעבדים אותו בעפצים‬
‫ואין בו מקום ראוי לכתיבה אלא צד השער כתקון הראשונים‪ .‬או מין אחר שאין בו עבוד עפצים‬
‫ואנו קורין לו קלף‪ ,‬אלא שאינו כקלף הראשונים אלא שכולל כל מיני תקון שלשת העורות של‬
‫ראשונים ועושין אותו ראוי ליכתב משני עבריו‪ ,‬והוא שמעבדין בסיד ובקליפי קצת אילנות ידועים‬
‫להם בכווץ העור וחזוקו וגוררין אותו הרבה משני צדדיו עד שמתקנים אותו לכתוב מב' הצדדים‬
‫ואח"כ כותבים בו דברים הקדושים בצד הלבן וקלף זה עומד במקום גויל מצד שאין צד הלבן אחר‬

‫‪ .51‬ר' להלן בחלק או"ח בסי' ג הע' יא בשם היגל יעקב‪ :‬ומשה רבינו זה עשה עצמו כאלו לא ידע את יוסף מרן הב"י‬
‫בשלחנו הטהור‪ .‬גם לא דברי הב"ח וצע"ג‪ .‬אולם כאמור זהו כחו וגדולתו של החת"ס להעמיד ההלכה על אמיתותה עפ"י‬

                                                           ‫חז"ל והראשונים‪ .‬ומשמיא אסכימו על ידו וכמבואר לעיל‪.‬‬
‫‪ .52‬וראה באה"ע ח"ב סי' קב סוד"ה לזה שכתב על הב"י בזה"ל‪ :‬ואם אולי הרב"י לא כיוון לזה‪ ,‬מ"מ האלקי' אנה לידו‬
‫להמתיק בלשון קולמוסו שיהיה אותו הצדיק ניצל מאותו השגיאה כי כן אורחות נותן התורה ית"ש עם כל עוסקי תורתו‬
‫לשמה להכחיד תחת לשון קולמסם והצלה משגיאותינו ואם יתורצו בדוחק עכ"פ לא תצא תקלה מתחת ידם‪ .‬וכן כתב‬

                                                                                               ‫בתומים סי' כה‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
                                                                             ‫‪ .53‬בקרית ספר מאמר א ח"ג בשם י"א‪.‬‬

          ‫י‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25