Page 32 - HATAM-1
P. 32
¯ÙÂÒ פתוחי חות Ì˙Á „
לפני משה"ד :והוא שלא יתרחק הרבה ולא ישתומ עד שימצא הכל מקלסי אותו ואוהבי
אותו ומתאוי למעשיו ,הרי זה קידש את ה' ,ועליו הכתוב אומר עבדי אתה ישראל אשר ב
אתפאר עכ"ל .רצונו כי מדת הבדידות באמת תועלת גדול לזיכו הנפש ומדה זו היא עצמיית
להחכ השל ,א חפ הבריאה תתחייב להתלבש מדה זו ולכסותה במדת ההתחברות בחברת
בני אד בסבר בפני יפות ,שימצאו הכל מקלסי אותו ואוהבי אותו ,כי עי"ז יוכל ליקח נפשות
בחכמתו להטיב דרכ ולהשיב אל ה' :וזהו אמרו ולבש הכה מדו בד ,הכוונה כי מדתו מצד
עצמו שהיא בד להיות בדוד ,אותו המדה יתלבש באופ שמבחו לא יתרחק ולא ישתומ ,א
יהיה דעתו מעורב בי הבריות ,להתחבר חבורות ולכנס הבדודי ,וזהו שאמר ומכנסי בד הכוונה
מידת כינוס הבדודי ילבש על בשרו מבחו ,שתהי' צהלתו בפניו לקבל כל אד בסבר פני
יפות ,יאהוב את הבריות ויקרב לתורה ,וזהו שאמר :והרי את הדש וגו' ושמו אצל המזבח,
הדש תואר לפחותי הדעת ועובי החומר שה בער השל כמו הדש בער העולה קדש לה',
וע"י מידת התחברות ע הבריות אשר ילבש על בשרו מבחו בנקל יוכל להעלות ג פחותי הער
אל מעלה הנכונה ושמו אצל המזבח מקו מוקטר מוגש לה'.
והאוחז במדה זו מראה אהבתו אל ה' ביתר שאת וביתר עז ,כי מדר אוהב את המל
להתאמ ולהשתדל בכל האפשר להכניס בני אד תחת עול מלכותו ,ולהרבות לו
עבדי כיד המל ,ויע כי זכה אאע"ה למדה זו טר ציוה ה' עלי' ,רק משכלו ומדעתו עמד
בראש כל חוצות ,בנה מזבחות וקרא בש ה' ,העמיד תלמידי הרבה ,א הנפש אשר עשה
בחר ,לכ לו יאות להקרא אוהבו של המל ית"ש ,זרע אברה אוהבי ,וכגמול נפשו השיב לו
ה' וחל אהבתו אל ה' הי' אהבת ה' אליו וזהו שהודיענו ית"ש באמרו כי ידעתיו ]אהבתיו[
למע אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דר ה'.
וזה נראה לכוו בכוונת הכתובי ]דברי כח[ :יקימ ה' לו לע קדוש וגו' וראו כל עמי האר
כי ש ה' נקרא עלי וגו' ואמר בפסוק שלאחריו והותיר ה' לטובה בפרי בטנ וגו' ,ומקרא
הזה אומר דרשוני ,כי לשו והותיר נופל על חלק הנשאר מכל כמו :והנותר ממנו עד בקר ,ומה
ענינו לכא ? ג אמרו בפרי בטנ אי לו פתר כפשוטו? אמנ אחר התבוננת היטב נבי כי זאת
היא הברכה העליונה אשר אי למעלה ממנה ,בהקד מ"ש הרמב" ז"ל אל בנו ר' אברה וז"ל:
ודע בני כי האד המסכ בזה העול השפל אי לו מנוחה בו ,ואשרי למי שחתמו ימיו מהרה בלי
טרדת הנפש עכ"ל .ותוכ כוונתו הוא כי עיקר הויות האד בעוה"ז הוא רק הכנה להגיע לחיי
הנצחיי בעוה"ב ,וכשאחז"ל :התק עצמ בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלי .והכנה זו היא כשרו
מעשה המצות ושלימות הנפש .ואי שיעור להשלמה ההיא בזמ כ"א הכל תלוי בהשתדלות האד ,
והיה כאשר ירי השכל את ידו ,וגבר הנפש על החומר ,ושבה כנעורי' בית אביה בקוצר ימי ,א
א יניח השכל את ידו וגבר החומר לעשות חיל בימי נעוריו ,תצמח מזה רעה להנפש ,כי צריכה
להיות טרודה בעול השפל הזה ובהבליו ימי רבי כשבעי שנה ולפעמי יותר עד שיתק האד
את אשר עיות ,ויפה כ' הרמב" ז"ל אשרי למי שחתמו ימיו מהרה בלי טרדת הנפש ,ומעתה יפלא
הלא עינינו רואות השרידי אשר ה' קורא ,ג המה ינובו בשיבה ,ובלי ספק כי ה השלימו נפש
בימי נעור ,ולהיכ אריכות ימי של אלו?.
אמור מעתה כי בודאי ה מצד עצמ כבר חתמו ימיה ואריכות ימי שלה אינו לטובת עצמ ,
כי כבר שלמו ימיה מצד כשרו נפש רק השי"ת מניח עוד על האדמה לטובת זרעיה
וצאצאיה ותלמידיה ,שיהנו מאור וישלימו ג ה נפש ,ואי זה טלטול וטרדה להנפש ,כי
זכות הוא לה להשפיע מאורה לזולתה .וזאת הברכה אשר ביר ה' את עמו ישראל ,אחר שאמר
יקימ ה' לו לע קדוש וראו כל עמי האר כי ש ה' נקרא עלי ,וברכ בתכלית השלימות ,באופ
שתושל נפש בימי נעור ומצד שלימות נפש כבר חתמו ימיה ,וימי הזקנה אשר הותיר ה'
על פני האדמה א למותר ,אמר בכל זאת לא יהיה ימיה הנותרי טלטול וטרדה רעה לנפש
