Page 37 - HATAM-1
P. 37
Ë ˙·¢˙ פתוחי חות ˘‡˙ÂÏ
שיהיה חרי וחדוד או לשיטתו אעפ"י שא נעיי היטב אי זה שיטתו והחילוק רב ביניה ,עד
שבעלי החריפי האלו ה המורי בחריפות והי ל לשו הריב"ש ז"ל )סי' רע"א( וז"ל אבל
אי צרי לידע כל הויות תוספות וגליוניה ולמירמא דקלא ולזקו להו ,כמה חכמי ראינו בעינינו
מפולפלי בהוי' דמעלי פילא בקופא דמחטא ועל כל קו וקו אומרי תילי תילי של קושיות
ותירוצי ,ולפו חורפא לא סליק להו שמעתתא אליבא דהלכתא ואומרי על אסור מותר ועל
מותר אסור עכ"ל הריב"ש ז"ל ה' יודע כי ככל האמור הבנתי מתו קצורי דברי ורמיזות של
רבותי אלא שה שמו מחסו לפיה ולא גלו הדבר אלא ברמז לצנועי תלמידיה ואני עני וכואב
מקו הניחוני להתגדר בו וה' הטוב יכפר בעד.
נחזור לענינינו כי דורות הראשוני הטובי מאלו היה הפרחת ותהלת א זכו להיות
מהמקבלי דבר הלכה מפי רבות ,ולא הוציאו היש מפני החדש שחידשו מלב ומדעת ,
כמו שעושי האחרוני הנשעני על בינת ועל אלו צוח ישעיה הנביא ע"ה :קול אומר קרא
ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וחסדו כצי השדה וגו' יבש חציר נבל צי ודבר אלקינו יקו
לעול ,ישעיה הנביא עליו השלו עמד והתנבא על דור יתו הזה צעירי הצא ילכו במועצותיה
לא יבו לשמוע לקול רועיה ,כה יאמר הערב רב למה לנו מורה ורב רוח ה' נשב ג בנו ,נעיי
בשכלינו ונמצא כל חפצינו ,כל פינה מלאה ספרי והחכמה מילאה חדרי דעתינו אתנו ,מי אדו
לנו וזה הוא מה שאמר ישעיה הנביא בנבואתו "קול אומר קרא" פי' קרא והר קול בחכמה
ללמד דעת את הע – ועל זה משיב "מה אקרא" פי' למה אקרא ,הלא ,כל בשר חציר וחסדו כצי
השדה ,פי' כמו ציצי השדה ופרחיו אשר אי לה נוטע ושותל כ"א מאליה יצילו ויפריחו ,כ ה
אנשי הדור לא יאבו לשמוע בלימודי כי א ה מאליה יבחרו לה דרכי התורה ויקחו מכל
אשר ימצאו על זה משיב רוה"ק יבש חציר נבל צי כמו ציצי השדה ופרחיו אשר מאליה הציצו
והפריחו בי ליל היו ובי ליל רוח נושב ב ויבלו ,כ בני אד האלו אשר בדו מלב כמוה
חכמת תיבול ותתבלע לא כ ע פרי אשר בידי אד נשתל ובעמל נוטע הכה שרשיו לא ירא
מרוח חזק ישע על שרשו אשר התכי באר מצבו ,כ הוא תלמיד נאמ הנוטה אוז לשמוע
בלימודי מפי רבו ורבו מפי רבו עד משה רבינו עליו השלו ומשה שהשכינה מדברת מתו גרונו
נמצא דבר ה' בעצמו משתלשל בפיות הקדושי מרב לתלמיד ולעול דבר ה' נצב בשמי וחכמת
של אלו תעמוד נצח – וזהו שמסיי הנביא דובר אלקינו יקו לעול .
זאת היא תפארת כל אד ישר שבתחילת ידיעותיו ידע את עצמו יכיר את חסרונו ויבי את מיעוט
ערכו בער הראשוני – כמו שכתב חז"ל במסכת עירובי )נב ,א( :א"ר יוחנ לב של
ראשוני כפתחו של אול ושל אחרוני כפתחו של היכל ואנ כמלוא מחט נקב סידקית .הרי
שה ז"ל חשבו לדעת ולהכיר החסרו אשר יחסר דור אחר דור ,ומידה זו היא שעמדה לה שידעו
את ה' ואת תורתו – כי ידעו הבינו והאמינו באמונה שלימה כי דברי רבות כגחלי אש ויסודת
אשר יסדו בהררי קודש אי לזוז מה ואחר דבריה לא ישנו כקוצי של יוד ,יגעו וטרחו בכל
מאמצי כוח לירד לסו דעת של רבות ,וה' ראה את יגיעת ותשוקת אל דברי תורתו ,חננ
דעה והרא נפלאות מתורתו ,וזה הוא חלקינו מכל עמלינו לירד לסו דעת של הראשוני ולמצוא
דעת קדושי ,כמ"ש שלמה המל עליו השלו :א תבקשינה ככס וכמטמוני תחפשינה ,אז
תבי יראת אלהי ודעת קדושי תמצא – .המשל לבקשת הכס והמטמוני ,הוא כי הטורח רב
למצוא אות זה הוא יקר ותפארת לפי שה יקרי ממצוא ,כ צרי להיות בלימוד תורתינו
הקדושה אשר יקרה היא מפניני ,א נרבה היגיעה ועבודה רבה למצוא תוכ דברי חז"ל אי זה
חסרונ ח"ו אדרבא נאמר כי זה הוא יוקר הדברי ועומק העני לכ קצרה השגתינו מהשיג ,
א כה תעשה "אז תבי יראת אלהי ודעת קדושי תמצא" ,כי זה הוא באמת יסוד יראת אלהי
וראש פינה לעבודתו ית"ש ,שלא נהרהר אחרי מדותיו כמ"ש חז"ל :כל המהרהר אחרי רבו כאלו
מהרהר אחרי השכינה ,והכל עני אחד שיכנע לבינו להכיר מיעוט ערכינו ונקבל דברי רבותינו ג
מה שלא נסבול בדעתינו בתחילת קבלת דבריה – כ יהיה לבינו נכו בטוח בה' לקבל באהבה
