Page 38 - HATAM-1
P. 38
¯ÙÂÒ פתוחי חות Ì˙Á È
מאורעי המפסידי לפי דעתינו לא נהרהר בזה ח"ו כי א נאמי כי זה הוא רק רעה בדעתנו לפי
קוצר השגתינו וה' בחכמתו הוא היודע הטוב לנו באמת ומה שנראה לנו מר כלענה בתחילת העני
נבי לבסו כי זה הוא לטוב לנו כל הימי ואלהי חשבה לטובה.
וזה הוא בעצמו נראה בכוונת דברי חז"ל )שבת ד פ"ח ע"א( מכא מודעה רבה לאורייתא והדר
קבלוהו בימי אחשורוש והקשו בתוס' הא הקדימו נעשה לנשמע ,ואי טענו אנוסי היינו –
ותירצו הראשוני דעל תורה שבכתב הקדימו נעשה לנשמע א לתורה שבע"פ היו צריכי לכפיית
ההר ,ולדעתי דבריה מרומזי בתורה אחר שנבי סתירת הכתובי במת תורה אמרו כל אשר
דיבר אלהי נעשה ונשמע ,ובפרשת ואתחנ נאמר בהיפו ושמענו ועשינו? והעני בזה הוא כי מה
שהקדימו נעשה לנשמע בזה הראו עוצ אמונת ובטחונ בה' כמה דאמר רבא לההוא מינא )ש (
אנ דמסגינ בהמנותא כתיב ב תומת ישרי תנח ,פי' אנו מאמיני בהקב"ה ית"ש ובוטחי בו
שלא יטיל עלינו כ"א דבר הטוב לנו כל הימי ,ועל בטחו הזה הקדמנו נעשה לנשמע.
אבל שיהיו מסורי ביד חכמי לא אבו ,לא רצו לקבל עליה דברי חכמי מבלי שישמעו תחלה
את דבריה ומה שיסבול דעת יקבלו ומה שלא ייטב בעיניה לא יקבלו – לכ אמרו למשה
רבינו עליו השלו ושמענו ועשינו מתחילה נשמע ואח"כ נעשה ,ומכל מקו הקדוש ברו הוא
יתבר שמו הגדול כפה עליה ההר והכריח לקבל תקנת חכמי מבלי שיהרהרו אחריה אפילו
א יאמרו ל על ימי שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימי נאמי ונבטח כי תכלית תקנותיה
ואחרית דבריה ישגה מאוד כי הכל מיד ה' עליה השכיל – ואחרי שקבלו זה שלא מרצונ טענו
מודעה רבה לאורייתא ,שוב בימי מרדכי שעשה מעשי אשר לא ישרו בעיניה כמ"ש חז"ל )במס'
מגילה( :אמרה כנסת ישראל ראו מה עשה לי יהודה דלא הרג דוד לשמעי דאתילד מיניה מרדכי
דמתגרי בהמ ,ואח"כ בתשלו הנס ידעו והבינו כי מה שהיה תחילה זר בעיניה דמתגרי מרדכי
בהמ ולדעת לא יפה עשה מרדכי ,ראו אח"כ כי מ השמי הסכימו על ידו וגדולות נפלאות עשה
ה' על ידי מרדכי ,אז התחילו להאמי באמונה שלימה כי אי להרהר אחרי דברי חכמי כי את
הכל ה עושי יפה בעתו ובזמנו ,וה' עמה בכל דבר ,ע"כ הדר קבלוהו בימי אחשורוש ,לכ כתיב
ש קימו וקבלו קימו ואח"כ קבלו כמו נעשה ואח"כ נשמע כי קבלה הוא לשו שמיעה קבלה
והאזנה.
ודבר זה הוא יסוד גדול אשר אנחנו נשעני עליו בכל צרותינו ,והוא זכות עקידת יצחק שנעקד
ע"ג המזבח ,וזהו שאנו מתפללי ועקדת יצחק לזרעו תזכור ואי אנו אומרי ועקדה שעקד
אברה כמו שמוזכר בתחלת הברכה ,והעני בזה כי אברה אבינו עליו השלו וג יצחק בנו
חכמי גדולי היו ויצחק לא ירש מאברה א מעצמו השכיל כל מה שהשכיל אברה וכ יעקב
והיינו דאיתא במדרש :וזכרתי את בריתי יעקב וגו' כל א' כדאי לעצמו ואינו צרי לאביו ,הנה
אנשי האלו השכילו עני סוד קרבנות שהרי בנו מזבחות והקריבו וידעו הדבר עד היכ מגיע וכל
מה שאפשר להשכיל בו ,כי אע"פ שנת הרמב" במורה טעמי ע"ז ,הוא רק להשקיט לב
ההדיוטי כאשר כ' בעצמו בסו הל' מעילה שעני הקרבנות הוא סוד וחק שלא נגלה לנו ,א
האבות שבנו מזבחות טר נצטוו על זה ,המה באו בסוד הקרבנות כאשר כ' הרמב" בפ' ויקרא,
וה ידעו והשכילו שא"א בשו אופ כלל שירצה הקב"ה בקרב אד ,שאלו לא השכילו כ ,כבר
היה אברה מקריב את ישמעאל בנו ,או אפי' יצחק ,וכאשר בא אליו הדיבור מפי השי"ת קח נא
את בנ יחיד והעלהו לי לעולה ,א"כ ע"כ לומר שטעה במושכלות ,ומכיו שטעה אפשר הכל טעות
ג במה שהתקוטט ע אנשי דורו על האמונה )ולא יעלה על הדעת כי אמר הקב"ה רק העלהו
ולא להקריבו ,כי אי דרכו של הקב"ה חלילה לדבר בלשו שיטעה בו הנביא ואברה הבי וידע
כי לשו העלהו לעולה הוא לשו עולה ממש שהוא כליל לה' ,והאמת בזה כי בודאי הי' יצחק עולה
כולו כליל כי ב אד הנות נפשו לשחיטה והקטרה בלי שו תקוה שימלט נפשו ע"ד אלי ה'
נפשי אשא ,הרי נפשו כולו כליל להש יתבר ,ואינו דומה לקרב בהמה שצרי הפשט וניתוח
