Page 50 - 919-מוכן
P. 50
49
.30מדיוננו עד כה עולה כי על פי פרשנותה הנוהגת של
תקנת תש"ד בפסיקתנו ,בין הגילאים – 15-6שהיא קבוצת
הגיל העומדת במוקד ערעורים אלה – חב אב יהודי לבדו
בסיפוק כלל מזונותיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים.
בצד זאת ,אם ידם של האב ושל האם משגת ,עשויים
שניהם להתחייב בתוספת מזונות מדין צדקה ,שתחולק
ביניהם על פי יכולתם הכלכלית היחסית מכלל המקורות,
לרבות הכנסה משכר עבודה .ואולם ,לאורך השנים ניכרה
מחלוקת בקרב בתי הדין הרבניים בדבר פרשנותה זו של
תקנת תש"ד .בצד דיינים אשר פסעו בתלם שהתווה בית
הדין הרבני הגדול בפסק דינו משנת ( 1947ראו למשל:
תיק (אזורי צפ') 616800/6פלונית נ' פלוני ,פסקה ט (
;)16.12.2015תיק (אזורי אש') ;)1.6.2014( 972073/2
תיק (אזורי נת') 290277/7פלונית נ' פלוני (
,))29.5.2013היו שפסקו על פי עמדה הלכתית אחרת
שלפיה תקנת תש"ד אינה משנה מאופיו של החיוב שקדם
לה על פי תקנת אושא – הוא חיוב מדין צדקה – אלא אך
מרחיבה את סמכות בית הדין לכפותו שלא על פי דיני
כפיית הצדקה הרגילים (ראו למשל :תיק (אזורי פ"ת)
