Page 19 - חוברת על"ה 20
P. 19

‫אשקלון – ברכת האדמה‬                                                                                              ‫סיורים בניחוח אחר‬
            ‫וברכת האלים‬

                       ‫גד סובול* ופרופ׳ אבי ששון**‬

    ‫שיחי הכופר‪ ,‬צילום‪ :‬גדי סובול‬                                      ‫ייחודה של אשקלון בעושרה התרבותי‪,‬‬
                                                                      ‫ההיסטורי והארכיאולוגי‪ ,‬בחוף הים‬
‫גידולים ים תיכוניים מובהקים‪ ,‬ובראשם הגפן והזית‪,‬‬                       ‫שלה‪ ,‬במגוון התרבותי החומרי והרוחני‬
            ‫וגידולים טרופיים כמו תמרים וכופר (חינה)‪.‬‬                  ‫שבה‪ ,‬באופי אנשיה ובסיפורי מורשתה‬
                                                                      ‫התרבותית‪ .‬כל זאת נובע מהמיקום שלה‬
‫הסופרים הרומים ִִדיֹו ְְסקֹורי ֶֶדס (‪ 90-40‬לסה"נ) וְְפִִליְְניּוס‬     ‫בפתח דיונות שיצר נהר קדום‪ .‬הנהר‬
‫(‪ 79-23‬לסה"נ) תיארו את הכופר – צמח ה"חנא" של‬                          ‫הותיר אחריו אדמת סחף פורייה‪.‬‬
‫אשקלון (‪ – )Lawsonia inermis‬כשני באיכותו לאחר‬                         ‫בנוסף‪ ,‬אשקלון התברכה במי תהום‪,‬‬
‫הזן המצרי‪ ,‬והוא נמכר במחיר גבוה‪ .‬צמח מפורסם‬                           ‫באקלים נוח ובמשטר גשמים‪ ,‬ואלו‬
‫אחר שהזכירו הסופרים היוונים והרומים ְְסְְט ָָראּבֹון (‪64‬‬              ‫אפשרו פיתוח חקלאות במקום כבר‬
‫לפנה"ס‪ 21-‬לסה"נ) ופליניוס הוא "הבצל האשקלוני"‬                         ‫בזמנים קדומים‪ .‬בברכה של שנהת‬
‫((‪ ,Cepae Ascalonia‬שזכה לתפוצה באירופה בשם‬                            ‫המצרי למישהו בארץ כנען במאה ה‪19-‬‬
                                                                      ‫לפנה"ס‪ ,‬מתואר (התרגום באדיבות דוד‬
                                                 ‫שאלוט (‪.)Shalot‬‬      ‫מרחב)‪" :‬שהייתה זו ארץ יפה ושמה יאא‬
‫במה‪ ,‬אם כן‪ ,‬התייחדה אשקלון? חז"ל הכירו את‬                             ‫[‪ ]...‬היה בה יותר יין מאשר מים [‪ ]...‬על‬
‫עושרה של אשקלון‪ ,‬את "גנייא דאשקלון" (ירושלמי‪,‬‬
‫שביעית פ"ו ה"א)‪ ,‬כלומר פרדסיה של אשקלון‬                                 ‫עציה היו כל מיני סוגים של פירות‪".‬‬
‫ושדותיה החקלאיים‪ .‬אומנם אשקלון מוזכרת‬
‫במקורות התלמודיים כעיר נוכרית‪ ,‬אך היה בה‬                           ‫אדמת אשקלון הניבה שפע של צמחי מאכל‬
‫מיעוט יהודים שעסקו בחקלאות ובמסחר בתוצרת‬                           ‫ותרבות‪ ,‬מהם הוזכרו במקרא‪ .‬אשקלון והעורף‬
‫החקלאית‪ .‬יש עדות על יהודים במאה השנייה‬                             ‫החקלאי שלה מוזכרים במקורות כתובים‪ ,‬בעיקר‬
‫לספירה שעסקו במכירת חיטים (תוספתא‪ ,‬אהלות‬                           ‫מהתקופה הרומית ואילך‪ .‬מכל המקורות עולה‬
‫יח‪ ,‬יח)‪ .‬הייתה לכך משמעות כלכלית שכן מבחינת‬                        ‫שתוצרתה החקלאית הייתה משובחת‪ ,‬נסחרה‬
‫קיום המצוות התלויות בארץ נחשבה אשקלון חוץ‬                          ‫בשווקי הארץ ואף יוצאה לארצות רחוקות‪.‬‬
‫לארץ‪ .‬במקום אחר שנו‪" :‬יורדין היינו לסירקי [שוק‬                     ‫הגידולים ותוצריהם היו מגוונים‪ :‬עצי פרי‪ ,‬דגן‪,‬‬
‫פירות‪ ,‬מקום רוכלים או סוחרים] של אשקלון ולוקחין‬                    ‫ירקות וצמחי בושם‪ .‬התנאים הטבעיים אפשרו‬
‫חטין [‪ ]...‬ועולין לעירנו [‪ ]...‬נמנו עליה לפוטרה מן‬

                ‫המעשרות" (ירושלמי‪ ,‬שביעית פ"ו ה"א)‪.‬‬

                                                                                    ‫*היסטוריון‪ ,‬נאמן שימור ומוביל מיזמי מורשת ושימור באשקלון‪.‬‬

‫**ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון ויו"ר הועדה המייעצת לשל"ח‪19 .‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24