Page 74 - חוברת על״ה 21
P. 74

‫מקורות חז"ל והשירה העברית ראו‬
‫מעבר לחשיבותו האקולוגית של‬
‫החצב ולגאונותו בעיתוי הפריחה‪.‬‬
‫הם לא פסחו על הקשר שבין‬
‫האדם לחצב הפורח‪ .‬קשר שאף‬
‫התלמוד הבבלי‪ ,‬שנוצר הרחק‬
‫מנופי ארץ ישראל‪ ,‬מציג אותו‬
‫כהמשך למדרשים ולאגדות חז"ל‬

      ‫שנולדו כאן והיגרו בבלה‬

‫נעמי שמר גדלה על ברכי ההגות של אנשי העלייה‬                                                       ‫עמוד פריחת החצב‪ ,‬צילום‪ :‬איתי פלינט‬
‫השנייה ושל יוצרי התחייה והקשר בין האדם החוזר‬
‫אל אדמתו‪ ,‬נגאל בה וגואל אותה‪ ,‬לבין הטבע הפרוש‬                         ‫הנה כי כן‪ ,‬מאז ועד היום‪ ,‬פקעת החצב משמשת‬
‫בשדות ובין לוח הזמנים היהודי והחקלאי‪ .‬לא סתם‪,‬‬                                                ‫לסימון חלקות וגבולות של שכנות‪.‬‬
‫התייחסה נעמי לחצב‪ ,‬שכן יש בו סימן לשורשיות‪,‬‬
‫להתבצרות משתלמת‪ ,‬לאחיזה בקרקע חקלאית‬                                  ‫אחד הדברים הקסומים‪ ,‬בעיניי‪ ,‬בתולדות העם היהודי‬
‫ולשיבה לחלקה מקורית בגבולותיה המסומנים‪.‬‬                               ‫הוא השיבה לארץ לאחר שנות גלות רבות שניתקו‬
‫הבחירה בחצב מחזירה אותנו לרלוונטיות האישית‬                            ‫אותנו מהטבע הישראלי ומלוח השנה החקלאי והיהודי‬
                                                                      ‫של הארץ‪ .‬בעולמות החסידות‪ ,‬נהוג לציין את הקשר‬
                              ‫והלאומית שבלימוד מן החצב‪.‬‬               ‫הקבלי שבין האדם‪ ,‬הבריאה והיצירה בראשי התיבות‬
                                                                      ‫עש"ן – עולם‪ ,‬שנה‪ ,‬נפש‪ .‬כלומר‪ :‬מקום‪ ,‬זמן‪ ,‬אדם‪.‬‬
‫ומהמישור הלאומי למישור האישי‪ .‬עיתוי פריחת‬                             ‫והינה החצב מסמן את חזרתם של האדם ושל העם‬
‫החצב בראשית השנה‪ ,‬בתקופה של חשבון נפש‬                                 ‫לסביבת היווצרותם המקורית והטבעית בשעון הזמן‬
‫הקשור ליום הולדת האדם – שלפי המסורת היהודית‪,‬‬
‫נברא בחגי תשרי – רומז לנו לחזור לנחלה המקורית‪,‬‬                                                                            ‫הארץ ישראלי‪.‬‬
‫לאותה דרך שהתוותה לנו או שיצרנו לנו‪ ,‬אך סטינו‬
‫ממנה במשך השנה‪ .‬פריחת החצב קוראת לנו לשוב‬                             ‫בשירה "כמו חצב"‪ ,‬כתבה נעמי שמר על הקשר שבין‬
                                                                               ‫הזמן לטבע הארץ ישראלי‪" :‬כמו חצב להתבצר‬
   ‫לדרך טובה‪ ,‬מרכזית ומסומנת אישית‪ ,‬ולצמוח בה‪.‬‬
                                                                      ‫במעבה האדמה ‪ /‬ולחכות לסיומה ‪ /‬של העונה הכי‬
‫במיוחד בשנה האחרונה‪ ,‬המורכבת לאומית ואקלימית‬                          ‫חמה ‪ /‬ואחר כך להיתמר ‪ /‬וכעמוד עשן לבן ‪ /‬שמועה‬
                                   ‫(שהרי יש קשר ביניהם)‪,‬‬              ‫טובה להעביר ‪ /‬שהחגים כבר באוויר‪ ".‬אם יורשה לי‬
                                   ‫החצב מישיר אלינו מבט‬               ‫לפרש‪ ,‬במילים המיוחדות האלה קשרה נעמי שמר‬
                                   ‫וקורא לנו להציב מצפן‬               ‫בין האדם למקום ולזמן‪ :‬האדם – אנחנו‪ ,‬הקוראים‬
                                   ‫אישי ולאומי ולדבוק‬                 ‫את השיר ומחפשים רמזים הרלוונטיים לחיינו אנו;‬
                                   ‫בו‪ .‬מצפן של שורשיות‬                ‫המקום – ההתבצרות של החצב‪ ,‬שאינו נראה משך זמן‬
                                   ‫ושל העמקה‪ ,‬מצפן של‬                 ‫ואחר כך מיתמר בשדות לבן‪ ,‬רוחש מאביקים ובוהק;‬
                                        ‫התחדשות ושל צמיחה‪.‬‬            ‫והזמן – הבשורה שהחגים ברקע‪ ,‬עוד שנייה מגיעים‪,‬‬

                                   ‫דברים שלמדנו מהחצב –‬                                                            ‫בתום העונה החמה‪.‬‬
                                   ‫שורשיות‪ ,‬דרך‪ ,‬התחדשות‬
                                                                                                                    ‫‪74‬‬
                                                            ‫וצמיחה‪.‬‬

                                             ‫החצב‪ ,‬צילום‪ :‬איתי פלינט‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79